תשובה: זמן קריאת שמע של שחרית, אמר רבי יהושע במשנה במסכת ברכות (דף ט:), שהוא עד סוף שלוש שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות שלוש שעות, ומסוף אותן שלוש שעות, עובר זמן קריאת שמע. הואיל ונאמר בתורה לגבי מצות קריאת שמע, "ְודִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ", שהיא שעה שבני אדם שוכבים לישון בערב, ושעה שבני אדם קמים ממטותיהם בבוקר. וזמן זה נמשך בבוקר עד סוף שלוש שעות מהיום. ושיעור הזמן הזה גם הוא מן התורה (לדעת רוב הפוסקים), ככל שיעורי התורה.
איך מחשבים שלוש שעות
ושלוש שעות שאמרנו, הם שעות זמניות, כלומר, שיש לחלק את היום מזמן עלות השחר ועד לצאת הכוכבים (ויש אומרים שיש לחשב מזמן זריחת החמה ועד שקיעתה), לשתים עשרה חלקים שוים, וכל חלק הוא שעה אחת. כך שבימות הקיץ הארוכים, כל שעה מתארכת, ובימות החורף הקצרים, כל שעה מתקצרת. ובלאו הכי זמנים אלו מופיעים בלוחות השנה הנמכרים על ידי שומרי תורה בכל מקום שהם.
מאמתי מונים שלוש שעות
נחלקו הפוסקים מאמתי יש למנות את אותן השלוש שעות. כי יש אומרים שיש למנותם משעה מוקדמת לפנות בוקר, מזמן "עלות השחר", שהוא קרוב לשעה לפני זריחת החמה, ומאז יש למנות שלוש שעות שאחריהם עובר זמן קריאת שמע. ושיטה זו ידועה בשם "שיטת המגן אברהם", המחזיק בשיטה זו יחד עם עוד רבים מהפוסקים.
ויש אומרים ששלוש שעות אלו יש למנותן מזמן זריחת החמה. וזו שיטת הרמב"ם בתשובה, ושיטה זו מפורסמת כשיטת הגר"א, המחזיק אף הוא בשיטה זו.
ולהלכה, לכתחילה נכון להחמיר בזה כדעת המגן אברהם, למנות שעות אלו מזמן עלות השחר, ומכל מקום בשעת הדחק, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שיש להקל ולמנות שעות אלו מזמן זריחת החמה, וכשיטת הגר"א.
ובימים אלה בארץ ישראל, סוף זמן קריאת שמע הוא בערך בשעה שמונה ועשרים דקות לשיטת המגן אברהם. ולשיטת הגר"א, סוף זמן קריאת שמע הוא בערך בשעה תשע. וכל ירא שמים, יקפיד מאד לקרוא קריאת שמע קודם סוף זמנה, הואיל והיא מצוה מן התורה, ואף על פי שמתאחר להתפלל אחר כך, יזהר לקרוא קריאת שמע בתחילת התפלה, לצאת ידי חובתה כתיקונה, ואחר כך יקראנה שוב בסדר התפלה, אף על פי שכבר יעבור זמנה.
ובהלכות הבאות נבאר עד מתי ניתן להתפלל תפלת שחרית.
