הלכה ליום שני י"א סיון תשע"א 13 ביוני 2011

שאלה: האם חובה להשמע להוראות הרופאים, וללכת לטיפול במקום שיש חולי, או שרשאי אדם לבטוח בה', ולהמנע משייכות לרופאים ולרפואות, בפרט אחר שמפורסם בספרי חסידים שלא ללכת לרופאים?

תשובה: בהלכה הקודמת הזכרנו את דברי הרמב"ן במלחמות ה', שכתב, שאדם החולה בחולי העלול לגרום למותו, וצריך שיחללו עליו את השבת, והוא מחמיר על עצמו שלא יחללו עליו את השבת, הרי הוא שופך דמים, כיון שהוא עלול לגרום למיתתו, והרי הוא כמו שמאבד עצמו לדעת (מתאבד).
 
ורבינו הרמב"ם בפירוש המשניות (בסוף פרק ד דפסחים) כתב, שאם החולה לא יתעסק בדרכי הרפואה על פי דרך הטבע, ויסמוך על הנס, סופו למות מאותו חולי, מה שלא נגזר עליו בעת שחלה, ודומה לנכנס באש יוקדת, שבודאי אש אוכלתו, ומת בלא עתו, ודברים ברורים הם, לא יכחישם זולתי העיקש והפתלתול. עד כאן דבריו.
 
ומבואר בדבריו, שאסור לאדם לומר שהוא סומך על הקדוש ברוך הוא, ולהמנע מלהזדקק לרופאים ולרפואות, שהרי כך גזר ה' יתברך, בעת שנתן רשות לרופא לרפאות, שלעתים יחלה אדם, ותהיה רפואתו תלויה ביד אדם אחר המרפא אותו על פי דרכי הטבע, ברפואות שונות.
 
ומה שנמצא בשם רבי נחמן מברסלב שלא להזדקק לרופאים, אפשר שדברים אלו נאמרו ביחס לרופאים בזמנים עברו בכמה מקומות, שהיו עוסקים ברפואות אליל והבל, ועליהם לא רצה לסמוך. וגם עיקר כוונתו היתה שלא להסתמך ולתלות את כל הבטחון ברופאים לבדם, אלא בה' יתברך, ורק להסתייע ברופא לעת הצורך, כפי שהוא עצמו בימי חוליו נזקק לרופאים שאמנם לא הצליחו לרפאותו.
 
וכתב הרדב"ז, שלכל הדעות, חולה שיש בו סכנה שאמדוהו הרופאים לחלל שבת לעשות לו רפואה, והוא אינו רוצה לשמוע בקולם ממדת חסידות, הרי זה חסיד שוטה, ואין במעשיו חסידות כלל, וה' את דמו מידו יבקש, שהרי נאמר בתורה, "וחי בהם", ולא שימות בהם, שאפילו על ספק סכנה מחללים את השבת, וכל שכן במקום שיש בודאי סכנת נפשות על פי דברי הרופאים.
 
וכן בכל ענין וענין השייך לרופאים, אנו מסתמכים על דבריהם, הן לגבי חילול שבת, והן לגבי ניתוחים, שיש בהם סכנה ממש, וכן לענין אכילה ביום הכפורים, שאפילו אם הרופאים כולם אינם שומרי תורה, אנו סומכים בלית ברירה על דבריהם, שהרי דבריהם מעוררים לכל הפחות ספק, שמא יש כאן סכנת נפשות, ובמקום ספק מחללים את השבת.
 
ומעשה שהיה, בתלמיד חכם מופלג אחד, שזכה ללמוד אצל מרן הרב שליט"א לפני כששים שנה, במצרים, וכעת בימי זקנתו, חלה מאד, אולם לא הסכים בשום אופן ללכת לבית החולים להוועץ ברופאים כיצד לנהוג. וכשסיפרנו כן למרן הרב שליט"א, מיד טילפן לאותו תלמיד, ואמר לו, דע לך, שמחילה מכבודך, הרדב"ז כותב שמי שנוהג כן הוא בכלל חסיד שוטה, ואני מצווה אותך שתלך מיד לבית החולים למצוא מזור לחולייך.
 
ואותו תלמיד שמע בקול מרן הרב שליט"א, והלך לבית החולים, ושם הוחלט לאשפזו לשם ניתוח דחוף בדרכי העיכול. ואותו תלמיד ששמע כן, מיד נמלט על נפשו וברח מבית החולים. וכששמע כן מרן הרב שליט"א, הטריח עצמו שוב לדבר עם תלמידו, והפציר בו שילך לבית החולים, ובירכו שלא יאונה לו כל רע, עד שנתרצה לכך, ועשו לו ניתוח, והאריך ימים בבריאות טובה עד היום הזה לאורך שנים טובות.
 
אולם יש לדעת, כי לא הותר לחלל שבת, אלא במקום פיקוח נפש, אבל לצורך גדול סתם, וכגון להודיע לאדם שנולד לו בן, או חלילה להודיע על פטירת קרוב משפחה, אין להקל כלל לטלפן לשם הודעה כזו בשבת, והעושה כן נלכד בעוון חילול שבת, כל שאין חיי נפשות תלויים בדבר.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה