הלכה ליום חמישי כ"ב אייר תשע"א 26 במאי 2011

ההלכה מוקדשת לרפואת הרב הגאון הצדיק, זקן ראשי הישיבות

רבי חיים פנחס (שיינברג) בן יוספה בתושח"י

שהשם יתברך ירפאהו רפואה שלימה, ויאריך ימים
על ממלכתו בבריאות טובה ונהורא מעליא. אכי"ר.

הוקדש על ידי

מערכת הלכה יומית

חשמל ביום טוב

שאלה: בביתו של קרוב משפחתי, נוהגים להקל בהדלקת אור חשמל ביום טוב, ואומרים שיש גדולי עולם שפסקו להקל בזה, האם נכון הדבר?

תשובה: נכון הדבר, שיש מגדולי הפוסקים שכתבו להקל בהדלקת אור חשמל ביום טוב. ובפרט היקלו בזה בענין נורות פלורוסנט, שאין בהם מציאות אש ממש. ויש מהפוסקים שהיקלו בדבר משום שלא הבינו נכון את ענין מציאות החשמל, כי יש מהם שסברו בטעות, שהדלקת האור אינה יצירת אור מחודש, אלא העברת אש בלבד, וזאת על פי מידע מוטעה שקיבלו מאנשים שהציגו עצמם כמומחים לעניני חשמל, והם אמרו, שמציאות האש הנוצרת מן החשמל, מצוייה כבר בתוך חוטי החשמל, ועל ידי הלחיצה על מתג החשמל, נוצרת "העברת אש", שיש מקרים שיש להקל בה ביום טוב, כפי שהתבאר בהלכות הקודמות. ומציאות זו בודאי אינה נכונה כלל, כי כח החשמל הטמון במוליכי החשמל, אינו אש, ולא שייך להקל בזה מטעם זה.
 
אולם הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל, רבה של ירושלים, גם כן כתב לצדד להקל בשימוש בחשמל ביום טוב, וזאת מטעם אחר, והוא משום, שלא מצאנו איסור הולדת, (כלומר, יצירת) אש ביום טוב, אלא כשמוליד את האש בידיו ממש, אבל כשעושה כן בצורה עקיפה, הנקראת "גרמא", יש להתיר הדלקת אש ביום טוב. והאריך בענין זה, והעלה שהלחיצה על מתג החשמל, אינה נחשבת מעשה הדלקה בידיו ממש, ולכן היקל בדבר לענין הדלקה ביום טוב, אף על פי שלענין הדלקה בשבת, אין ספק שהמדליק אור חשמל ביום השבת עובר על איסור תורה החמור של חילול שבת.
 
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף שליט"א, האריך בענין זה בספרו מאור ישראל על מסכת ביצה (דף לג.), והעלה שאין להתיר שימוש בחשמל ביום טוב בשום אופן, ורק על ידי אמירה לגוי שידליק את האור, יש מקום להקל ביום טוב. וכן דיבר מענין זה בספרו על הלכות יום טוב (עמוד נג).
 
גם הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל, ועוד מגדולי דורינו, דנו בדבר השימוש בחשמל ביום טוב, והעלו שאין חילוק בדין זה בין יום טוב לשבת, וכשם שבשבת נאסר השימוש בחשמל מכל וכל, כמו כן ביום טוב, אין להקל בהדלקת האור, או כל מכשיר חשמלי אחר.
 
ואמנם יש אנשים, בפרט מתושבי קצת מדינות בחוץ לארץ, שנהגו להקל בשימוש בחשמל ביום טוב, וכתב מרן הרב שליט"א שאין למחות בהם בחוזקה, לומר להם שעושים איסור, הואיל ויש להם סברות בדברי הפוסקים שיוכלו להסתמך עליהם, מכל מקום, הבא לשאול אם מותר להשתמש ביום טוב בחשמל, מורים לו שאין להקל בדבר. וכן פשוט המנהג בינינו, שנוהגים איסור בשימוש בחשמל ובטלפון ביום טוב, כדינם ביום השבת, וזאת על פי הסכמת רוב ככל גדולי הפוסקים.
 
ולפיכך אסור לאפות בתנור חשמל ביום טוב, אלא אם כיוונו את השעון שבת שיפעיל את התנור בשעה מסויימת ביום טוב, שאז יהיה מותר להשתמש בו לאפייה. וכן הדין לענין שימוש במיקסר חשמלי, וכפי שהתבאר.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה