הלכה ליום ראשון ז' שבט תשפ"ב 9 בינואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שאול בטה בן עזרא ועזיזה ז"ל

יום פקידת שנתו - 12 חודש לפטירתו
לרפואתם והצלחתם של המשפחה הי"ו
לגאולה שלמה ואחדות עם ישראל אמן כן יהי רצון

הוקדש על ידי

ילדיו וכל משפחתו הי"ו

עיקר וטפל

בשבוע הבא ביום ראשון בלילה (ליל יום שני) יחול יום ט"ו בשבט. לכן נלמד בימים הללו מהלכות ברכות.

במשנה במסכת ברכות (דף מד.) שנינו: זה הכלל, כל שהוא עיקר ועימו טפלה, מברך על העיקר ופוטר את הטפלה. דהיינו שכשנמצאים שני סוגי אוכל מעורבים יחדיו, מברך על אותו סוג שהוא עיקר, ופוטר את הטפל. וכגון שנמצא לפניו אורז מבושל עם מעט אפונה, שהאורז נחשב עיקר, ולכן מברך עליו בורא מיני מזונות, ודי בכך כדי לפטור מברכה גם את האפונה.

והדין הוא כן, שהעיקר פוטר את הטפלה, לאו דווקא כשמעורבים שני סוגי אוכל ביחד, כמו בדוגמא של תבשיל אורז ואפונה, אלא הוא הדין אפילו אם אוכל את הטפל בפני עצמו, כגון שבירך על האורז בורא מיני מזונות ואכל ממנו, וכעת הוא בא לאכול רק מהאפונה שנותרה לו בצלחת, ללא אורז, גם כן אינו מברך על האפונה, כיוון שסוף סוף היא טפלה לאורז ונפטרה בברכתו.

ולכן אין מברכין על ריבה שבתוך סופגניות. ואפילו אם רוצה לאכלה בפני עצמה, וכן אין לברך על גבינה שבתוך עוגה, אף אם בא לאכלה בפני עצמה, משום שגם באופנים אלו העיקר פוטר את הטפלה.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמי שאוכל פת הבאה בכסנין (עוגה) ובירך עליה בורא מיני מזונות, ובא לשתות עם העוגה קפה או תה, אין לומר שהקפה או התה טפל ונפטר בברכת העוגה, אלא צריך לברך גם על הקפה או התה ברכת שהכל נהיה בדברו, ואחרי שישתה יוכל לטבול את העוגה בתוך הקפה או התה כאשר ירצה.

וכן אדם השותה מים או מיץ באמצע אכילת עוגה או תבשיל שברכתו מזונות, כגון אטריות, צריך לברך על אותו המשקה ברכת שהכל נהיה בדברו, ואם שותה רביעית בבת אחת, צריך לברך ברכת בורא נפשות אחר השתייה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לכבוד הרב...
אשמח לדעת מה מברכים על נודלס שמעורבב ביחד עם חתיכות עוף גדולות שניכרות בפני עצמן בתוך הנודלס ושל פעם כשאוכלים את העוף מהנודלס לוקחים את החתיכות עוף לבד במזלג ואוכלים האם צריך לברך שתי ברכות? י"ז שבט תשפ"ב / 19 בינואר 2022

יש לברך על שניהם, כי אין כאן עיקר וטפל. תבורך,

בוטנים אמריקאים לגבי ברכה אחרונה, האם צריך שיעור כזית מהציפוי בפני עצמו? י"ד אדר תשע"ט / 19 בפברואר 2019

מרן זצ"ל היה סבור שבמקרה של בוטנים אמריקאים, הם ממש נחשבים חתיכה אחת עם הבוטן.

הרב כתב בנושא אורז ואפונה .אם באפונה \ירק מעורב בשר ( בושל מלכתחילה עם הירק ), האם הברכה על האורז פוטרת את הבשר? כ"ט טבת תשע"ט / 6 בינואר 2019

אורז עם מעט בשר טחון, ברכתו מזונות, כי האורז הוא עיקר. אבל אם יש הרבה בשר, (כמו בולונז), אז יש לברך על הבשר בנפרד שהכל נהיה בדברו. ואם יש ספק, יברך על דבר אחר שהכל.

כתבתם שהאוכל עיקר פוטר את הטפילה, הובאה דוגמא של צלחת עם אורז בנפרד ואפונה בנפרד שאינו מברך על האפונה 
לעומת זאת בילקוט יוסף חלק ג' סימן ריב הלכה ה' – נכתב שמברך על האפונה, כיצד לנהוג? י"ב אדר תשע"ד / 12 בפברואר 2014

אנו כתבנו על אורז מעורב עם אפונה. או שהאפונה היא מועטה מאד. אבל בודאי שאם יש שם אורז בצד אחד, ואפונה בנפרד, יש לברך עליה גם כן.

מה לגבי מרק ירקות עם קוביות גדולות של ירקות במרק? האם לברך אדמה על הירקות ובנפרד לברך שהכל על המרק עצמו? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

אם אוכל מהירקות, עליו לברך האדמה על הירקות, ובזה פוטר את המרק מברכה. משום שלדעת מרן השלחן ערוך, ברכת המרק היא האדמה, כדין מי שלקות. וכשאינו אוכל מהירקות, ורק שותה מן המרק, אז אנו חוששים לסברת הרא"ה ועוד, הסוברים שברכת המרק היא שהכל

למדנו שאם אוכל מהאפונה ואינו מעוניין באורז והאפונה יחד, יברך על האפונה בנפרד ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

אם אינו מעונין, ורק באפונה חפצו, בודאי שמברך האדמה, כי האורז טפל. ואף על פי שברכתו מזונות, מכל מקום אינו מין דגן.

מה קורה במצב שיש מרק ובתוכו חתיכות של תפו"ח בינוניות. האם צריך קודם לברך עליהם אדמה לפני שמברך וטועם מהמרק? ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

יברך קודם על הירק. אבל בדרך כלל המרק טפל לירקות, או שבלאו הכי ברכתו האדמה, ולכן אין לברך עליו כלל

מה הדין בבוטנים מצופים (בוטן אמריקאי) האם גם כאן יש עיקר וטפל? כ"ו אב תשס"ט / 16 באוגוסט 2009

ברכת הבוטנים היא בורא מיני מזונות.
וברכה אחרונה אחריהם, יש לברך על המחיה. ושיעור על המחיה הוא בכעשרים ושבע גרם של בוטנים אלו

1)מה מברכים על וופלה מצופה בשוקולד?מה העיקר פה  
2)ומה מברכים על וופלה לא מצופה בשוקולד? ומה העיקר פה כ"ג אב תשס"ט / 13 באוגוסט 2009

ופל מצופה, וכן ופל שאינו מצופה, ברכתם בלי ספק, בורא מיני מזונות, מכיון שהבצק שהוא עשוי קמח בא לתת טעם בופל, ולכן גם אם השוקולד הוא משובח מאד, מברכים מזונות. אבל ופל שעלי הבצק שבתוכו לא באו לתת טעם, אלא רק לעדן מעט את מרקם הופל, בכדי שהוא לא יהיה קשה, ברכתו שהכל, מפני שהבצק לא בא לתת טעם, אלא רק לשפר את המרקם, שהרי זה כמו ששמו קמח על מנת להדביק את חלקי הבצק, ולא על מנת לתת טעם, שאז אין ברכתו מזונות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה