כבר ביארנו, שכשם שיש לייחד כלים נפרדים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, כמו כן בחג הפסח, אסור להשתמש בכלים של כל השנה, אלא יש לייחד כלים כשרים לפסח.
ואמנם יש אופנים בהם ניתן להכשיר כלי שהשתמשו בו בחמץ, ולעשותו כשר לפסח.
כלי פלסטיק, יש להם הכשר לפסח כדרך תשמישן, דהיינו שאם השתמשו בהם בצונן, די להם בשטיפה יסודית, ואם השתמשו בהם בכלי שני, דהיינו שיצקו לתוכם מאכלים חמים מסיר אחר, יש להם הכשר על ידי עירוי מים רותחים מכלי ראשון, וכפי שכבר הסברנו, שניתן לעשות זאת על ידי יציקת מים רותחים מהקומקום החשמלי ישירות על גבי כלי הפלסטיק.
ולפיכך "שעוונית" (שהיא מפה מחומר פלסטי) שהייתה פרושה על גבי השולחן במשך כל השנה, ויש לחוש שנשפכו על גביה מאכלי חמץ רותחים במשך השנה. אפשר להכשירה על ידי ניקיון יסודי, ועירוי מים רותחים מכלי ראשון על גבי השעוונית, וכן ניתן להכשיר את השעוונית, על ידי כיבוס במים רותחים.
ואם אכלו על השלחן בלא הפסק מפה נוהגים להכשירו על ידי ניקיון יסודי ועירוי במים רותחים כנ"ל. ואם אין רוצים לערות מים רותחים על גבי השלחן כדי שלא יתקלקל או מאיזה סיבה שתהיה, מותר לאכול על גביו בחג הפסח על ידי שיפרוש עליו מפה או שעוונית.
דין השיש שבמטבח הרי הוא כדין השלחן, ואפשר להכשירו לפסח על ידי שיערו עליו מים רותחים מכלי ראשון אחרי ניקוי יסודי. וכמו כן יש להכשיר את הכיורים בבית (אף אם הם עשויים חרסינה) על ידי עירוי מים רותחים מכלי ראשון, ודי בזה. ויש המחמירים לצפות את השיש והכיור בנייר אלומיניום. ונכון לעשות כן על ידי נייר חזק ועבה, כדי שלא יקרע בקלות.
כתב רבינו יהודה החסיד, שבהיות ודיני הגעלה מרובים מאד בפרטיהם ובפרטי פרטים, ראוי למנות בעל תורה להשגיח על הגעלת כלים. וכן בכל מקרה שמתעוררת שאלה בדיני פסח, צריך כל אדם לפנות לתלמיד חכם אמיתי שיורה לו הדרך אשר ילך בה ואת המעשה אשר יעשון.
