הלכה ליום שני ו' טבת תשפ"ה 6 בינואר 2025

מתי מותר לדבר לאחר שמברכים?

שאלה: מתי מותר לדבר אחרי שמברכים על מאכל, האם מותר לדבר מייד כשמכניס את המאכל לתוך פיו ומרגיש את טעם המאכל, או שיש להמתין עד שיבלע את המאכל?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף מ.) ובפירוש רש"י שם, מבואר שאסור לדבר בין הברכה על המאכל לבין אכילתו. משום שבכך המברך "הפסיק" בין הברכה לאכילה, ושוב אין הברכה שייכת לאכילה. וכפי שדיברנו כבר מענין זה כמה פעמים.

ולמדנו אם כן, שאם בירך אדם "שהכל נהיה בדברו" על כוס מים. ולפני ששתה, דיבר עם חבירו באיזה ענין, הרי שברכתו היא "ברכה לבטלה", ועליו לחזור ולברך שנית כשיבוא לשתות. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך.

הפסיק בין הברכה לאכילה
יש אופנים שבהם גם אם הפסיק המברך ודיבר בין הברכה לטעימה, אינו חוזר לברך שנית. כי אם הייתה השיחה (דהיינו הדיבור) מ"עניין הברכה" שבירך, אינו חוזר לברך שנית כשבא לאכול. ולדוגמא, אם בירך על הפת, וכאשר בא לטבול את הפת במלח, ראה שאין לפניו מלח, ואמר "הביאו מלח", הרי שבמקרה כזה אינו חוזר ומברך, משום ששיחה "מעניין הברכה" אינה נחשבת להפסק בין הברכה לאכילה. וכמובן שכל זה דווקא בדיעבד, אבל לכתחילה אין להפסיק כלל בין הברכה לאכילה.

הפסיק בין הברכה לבליעה, אבל כבר טעם מן המאכל
דנו הפוסקים, האם מותר לדבר לאחר שטועמים מהמאכל, אבל עדיין לא בלעו ממנו כלום. ולמשל מי שהכניס מעט לחם לפיו, וכבר הרגיש בטעמו של הלחם, אבל לא בלע ממנו כלום, האם מותר לו לדבר או לא? וכן דנו לגבי אדם המכניס סוכריה לתוך פיו, ומרגיש מיד את טעם הסוכריה, אבל עדיין לא בלע ממנה כלום, האם יכול לדבר או שצריך להמתין עד שיבלע קצת מהסוכרייה?

ושורש הספק הוא, האם עיקר הברכה נתקנה על "הנאת החיך מטעם המאכל", או שעיקר הברכה נתקנה על "אכילה ממש", כמו שנאמר בפסוק "ואכלת ושבעת וברכת". ומכיוון שרבים מהפוסקים כתבו שחייב להמתין עד שיבלע, ראוי להחמיר לכתחילה שלא לדבר עד שיבלע מעט מהמאכל. ומכל מקום מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל פסק, שאם דיבר אחר שטעם מהמאכל ועדיין לא בלע ממנו, אינו חוזר לברך שוב על המאכל, כיוון שעיקר הברכה אינה על הבליעה אלא על תחילת האכילה, מיד כשהחיך נהנה מהמאכל.

ולסיכום: אסור לדבר שום דבר לאחר שמברכים ועד שבולעים מעט מהמאכל. ומי שטעה ודיבר בין הברכה לאכילה בענין ששייך לאכילה, וכגון שבירך על פת לחם, ואמר "הביאו מלח", אינו חוזר לברך שנית, ורשאי לאכול מיד. וכן מי שטעה ודיבר לאחר שטעם מהמאכל, אינו חוזר לברך, אף על פי שעדיין לא בלע מהמאכל כלום.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה