הלכה ליום רביעי כ"א חשון תשפ"ב 27 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתו הטהורה של כבוד מורינו ורבינו גאון המקובלים, חסידא קדישא

רבי מרדכי יפת שרעבי זצוק"ל

שהשבוע חל יום פקודת שנתו
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

שארית הפליטה, תלמידי תלמידיו

מתי מותר לדבר לאחר שמברכים?

שאלה: מתי מותר לדבר אחרי שמברכים על מאכל, האם מותר לדבר מייד כשמכניס את המאכל לתוך פיו ומרגיש את טעם המאכל, או שיש להמתין עד שיבלע את המאכל?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף מ.) ובפירוש רש"י שם, מבואר שאסור לדבר בין הברכה על המאכל לבין אכילתו. משום שבכך המברך "הפסיק" בין הברכה לאכילה, ושוב אין הברכה שייכת לאכילה. וכפי שדיברנו כבר מענין זה כמה פעמים.

ולמדנו אם כן, שאם בירך אדם "שהכל נהיה בדברו" על כוס מים. ולפני ששתה, דיבר עם חבירו באיזה ענין, הרי שברכתו היא "ברכה לבטלה", ועליו לחזור ולברך שנית כשיבוא לשתות. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך.

הפסיק בין הברכה לאכילה
יש אופנים שבהם גם אם הפסיק המברך ודיבר בין הברכה לטעימה, אינו חוזר לברך שנית. כי אם הייתה השיחה (דהיינו הדיבור) מ"עניין הברכה" שבירך, אינו חוזר לברך שנית כשבא לאכול. ולדוגמא, אם בירך על הפת, וכאשר בא לטבול את הפת במלח, ראה שאין לפניו מלח, ואמר "הביאו מלח", הרי שבמקרה כזה אינו חוזר ומברך, משום ששיחה "מעניין הברכה" אינה נחשבת להפסק בין הברכה לאכילה. וכמובן שכל זה דווקא בדיעבד, אבל לכתחילה אין להפסיק כלל בין הברכה לאכילה.

הפסיק בין הברכה לבליעה, אבל כבר טעם מן המאכל
דנו הפוסקים, האם מותר לדבר לאחר שטועמים מהמאכל, אבל עדיין לא בלעו ממנו כלום. ולמשל מי שהכניס מעט לחם לפיו, וכבר הרגיש בטעמו של הלחם, אבל לא בלע ממנו כלום, האם מותר לו לדבר או לא? וכן דנו לגבי אדם המכניס סוכריה לתוך פיו, ומרגיש מיד את טעם הסוכריה, אבל עדיין לא בלע ממנה כלום, האם יכול לדבר או שצריך להמתין עד שיבלע קצת מהסוכרייה?

ושורש הספק הוא, האם עיקר הברכה נתקנה על "הנאת החיך מטעם המאכל", או שעיקר הברכה נתקנה על "אכילה ממש", כמו שנאמר בפסוק "ואכלת ושבעת וברכת". ומכיוון שרבים מהפוסקים כתבו שחייב להמתין עד שיבלע, ראוי להחמיר לכתחילה שלא לדבר עד שיבלע מעט מהמאכל. ומכל מקום מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל פסק, שאם דיבר אחר שטעם מהמאכל ועדיין לא בלע ממנו, אינו חוזר לברך שוב על המאכל, כיוון שעיקר הברכה אינה על הבליעה אלא על תחילת האכילה, מיד כשהחיך נהנה מהמאכל.

ולסיכום: אסור לדבר שום דבר לאחר שמברכים ועד שבולעים מעט מהמאכל. ומי שטעה ודיבר בין הברכה לאכילה בענין ששייך לאכילה, וכגון שבירך על פת לחם, ואמר "הביאו מלח", אינו חוזר לברך שנית, ורשאי לאכול מיד. וכן מי שטעה ודיבר לאחר שטעם מהמאכל, אינו חוזר לברך, אף על פי שעדיין לא בלע מהמאכל כלום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה