הלכה ליום חמישי ג' כסלו תשפ"א 19 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן לאה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת?

דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים
תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בשבת. ואף בחול אסור, משום מושב לצים, ועובר משום אל תפנו אל האלילים "אל תפנו אל מדעתכם", ובדברי חשק יש בזה איסור גם משום שמגרה יצר הרע בעצמו. ומי שחיברן, ומי שהעתיקם, ואין צורך לומר שזה המדפיסן, מחטיאים את הרבים. עד כאן לשונו.

ביאור דבריו: ספר עמנואל, הוא כולו ערוך בחרוזים ובמליצות בדברי פריצות ושטות. ועל כן אסור לקרוא בו ביום חול, שיש בדבר כמה איסורים. וממילא אסור לקרוא בספר כזה בשבת, ודינו שהוא מוקצה, שאסור לטלטלו בשבת, כדין עצים ואבנים. ובכלל זה כל ספרי רומאן, וספרי מחזות, שאסור בהחלט לקרוא בהם כלל ועיקר. ובשבת, דינם ככל מוקצה מחמת גופו, כגון עצים ואבנים, ועל כן אסור לטלטלם אפילו לצורך.

ומדבריו מבואר, שכל דבר שאסור לקרוא בו ביום חול, אסור לקרוא בו בשבת. ומשמע שאפילו בספרי חכמות (כגון היסטוריה ומדעים) אסור לקרוא בשבת. ולפי זה גם בספרי רפואה יהיה אסור לקרוא. אולם בספר ערוך השלחן כתב, שמעיקר הדין אי אפשר לאסור ללמוד בספרי חכמות, אולם ממדת חסידות ראוי לכל אדם לנהוג לעסוק רק בדברי תורה לכבוד היום הקדוש חמדת הימים.

והרשב"א בתשובה כתב, שמותר לטלטל ולקרוא בשבת בספרי רפואה, ושכן הורה רבינו הרמב"ן. וכן פסק להקל בזה מרן הרב זצוק"ל לענין ספרי רפואה, ובפרט שבספרי רפואה יש מצוה בקריאה בהם, שיוכל על ידי זה להציל נפש מישראל. (אבל בשאר ספרי חכמות, כגון ספרי היסטוריה, משמע יותר שיש לאסור לקרוא בהם בשבת, וזאת מטעם אחר, שהם דומים לשטרי הדיוטות שאסרו רבותינו לקרוא בהם בשבת. ולא נאריך בזה כעת).

ולענין קריאת עיתון בשבת. הנה, אם הוא עיתון דתי- חרדי, שמותר לקרוא בו ביום חול, כמו כן מותר לקרוא בו בשבת, ובלבד שלא יקרא בו ענינים של משא ומתן ומכירות וכיוצא בזה, שאסור לקרוא בהם בשבת. אבל אם הוא עיתון חדשות חילוני, שבודאי אסור לקרוא בו אפילו ביום חול, כי הוא מלא תמונות שחץ, וכתבות המלאות זימה ולשון הרע ורכילות ובזיון תלמידי חכמים וכדומה, אסור לטלטלו בשבת, ודינו כדין עפר ואבנים, שהם מוקצים מחמת גופם, ואסור לטלטלם בשבת. ואם הוא משתמש בעיתון כדי לעטוף בו איזה דבר, ואין שום חשש מכשול מחמת כן, מותר לטלטלו בשבת לצורך עטיפה וכיוצא בזה.

ספר טלפונים, מותר לטלטלו בשבת, כיון שמופיעות בו כתובות של בני העיר, ולפעמים יש בכך צורך בשבת. ולכן, על אף שיש בו גם דברים האסורים לקריאה בשבת, מכל מקום מותר לקרוא בו בדברים המותרים, וממילא מותר לטלטלו בשבת.

וכל מה שכתבנו בזה, הוא מעיקר הדין, אבל ראוי ונכון מאד שלא לקרוא בשבת שום דבר מלבד בדברי תורה, כי לכך נועדה השבת, שיעסקו בה ישראל בתורה, וכפי שנתבאר.

ולסיכום: מותר מעיקר הדין לקרוא בשבת בעיתון חרדי או בספרי רפואה. אבל עיתון חילוני, הרי הוא מוקצה בשבת, ואסור לקרוא בו אפילו ביום חול.

שאלות ותשובות על ההלכה

ותלך לדרוש את ה' , הלכה לשאול בבית המדרש של שם ועבר,
למה לא שאלה את בעלה ? הוא לא היה פחות מהם. ג' כסלו תשפ"א / 19 בנובמבר 2020

יש בזה כמה פירושים. ובספר גור אריה כתב שחששה רבקה שיש לה צער כל כך ממהריון מפני איזה חטא, ולא רצתה שבעלה ידע על כך כדי שלא ירד ערכה בעיניו. 

בשבת של חנוכה לקחנו סביבון פשוט מפלסטיק ושיחקנו עם הנכדה, הבן שלי אמר שאסור לשחק בסביבון זה "מוקצה", האם מותר לשחק בסביבון בשבת של חנוכה או שזה "מוקצה"? ט' טבת תשע"ו / 21 בדצמבר 2015

הסביבון אינו מוקצה.

מניין ההנחה הפשוטה שעיתון דתי-חרדי מותר לקרא? לשון הרע והכפשות על רבנים אחרים מותר לקרא? ה' טבת תשע"ו / 17 בדצמבר 2015

כתבנו עיתון דתי חרדי, שהכוונה היא לעיתון שהולך ברוח התורה, כגון עיתון מרוה לצמא וכיוצא בזה. ופשוט שעיתון שמבזה רבנים או שיש בו לשון הרע אינו עיתון חרדי דתי ואסור לקרוא בו. וכפי שכתבתם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה


מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה