הלכה ליום ראשון כ"ח חשון תשפ"א 15 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן פרידה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ידיד המשפחה

טלטול אוכלין

שאלה: האם מותר לטלטל בשבת מאכלים שאינם מיועדים לשימוש בשבת,  כגון בשר המוכן עבור יום ראשון, וכן אבקת אפיה וסוכר וניל שאי אפשר להשתמש בהם בשבת?

בהלכות הקודמות ביארנו באופן כללי את עיקר דין מוקצה בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכתבנו, כי כלים שמלאכתם להיתר, מותר לטלטלם לצורך כל שהוא. וכלים שמלאכתם לאיסור, מותר לטלטלם לצורך גופם או מקומם. וכפי שהסברנו.

ואבנים ועפר וכיוצא בזה, הרי הם בכלל "מוקצה מחמת גופו", שאסור לטלטלם אפילו לצורך גופם או מקומם.

ועתה נבאר מה הדין לגבי טלטול מאכלים בשבת, האם שייך בהם איסור מוקצה או לא?

ובודאי כאשר נבא לדון בענין זה, נראה שאי אפשר להחשיב מאכלים למוקצה מחמת כלי שמלאכתו לאיסור או להיתר, שהרי המאכלים אינם כלים. אבל יש לדון אם שייך במאכלים דין "מוקצה מחמת גופו".

ובאמת שהדבר תלוי, שאם אותו מאכל ראוי לאכילה בעצם יום השבת, כגון עוגות ועוגיות וכדומה, מותר לטלטלו בשבת. וכלשון מרן השלחן ערוך (סימן שי סב), "אין שום דבר תלוש הראוי לאכילה מוקצה לשבת".

אבל אם אותו מאכל אינו ראוי לאכילה בשבת, כגון עיסה של בצק, שאינה עומדת לאכילה עד שיאפו אותה, וכן מאכלים מקולקלים, שאי אפשר לאכול מהם כעת, אסור לטלטלם בשבת, כדין עפר ואבנים, שאסורים בטלטול בשבת. וכמו שפסק מרן השלחן ערוך, לגבי ענבים שהניחו אותם לייבוש לעשות מהם צימוקים, וכעת הם מסריחים הואיל ועדיין לא נשלמה הכנתם, ואסור לטלטלם בשבת.

ומכאן אנו למדים גם כן לענין אבקת אפיה, שמכיון שאי אפשר לאכול ממנה בשבת, שאינה מוכשרת למאכל אלא לאחר האפיה, הרי היא מוקצת מחמת גופה, ואסור לטלטלה בשבת. אולם אבקת סוכר וניל, מכיון שבאמת היא ראויה למאכל אף ללא אפיה (כגון בסלט פירות), מותר לטלטלה בשבת. וכן בשר, אף שהוא מיועד ליום חול, ואין כוונה לאכול ממנו בשבת, מותר לטלטלו, כיון שלא שייך איסור מוקצה במאכלים שאפשר לאכול מהם בשבת.

ולפי מה שביארנו שמוקצה מחמת גופו אסור לטלטלו אפילו לצורך גופו או מקומו, אין לטלטל אבקת אפיה בשבת אפילו לצורך. וכן בשר שאינו ראוי לאכילה כלל בשבת, אסור לטלטלו בשבת אפילו לצורך, כיון שהוא מוקצה מחמת גופו.

לפיכך, אדם שצריך להוציא מהמקפיא שבביתו חלה קפואה, והחלה מוסתרת על ידי אריזת קמח או אבקת אפיה, אסור לו לטלטל את הקמח כדי להוציא את החלה, שהרי הקמח הוא מוקצה מחמת גופו ואסור לטלטלו בשום אופן. (אלא באופן מיוחד כמו שנבאר בהמשך בעזרת ה').

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, האם פסטה היא מוקצה בשבת ואסור לטלטלה? י"ב תמוז תשפ"ב / 11 ביולי 2022

פסטה לא מבושלת היא מוקצה מחמת גופו, ואסור לטלטלה בשבת. כמו עצים ואבנים.

שלום, האם מותר לטלטל ילד קטן שהחל ללכת , כלומר לסחוב אותו במנשא, או ביד ?במקום שאין בו עירוב ט"ו אייר תשפ"ב / 16 במאי 2022

במנשא או ביד, אסור. מותר לעזור לו ללכת ולדדות אותו באופן שכל פעם תהיה רגל אחת שלו על הקרקע. שלחן ערוך סימן שח סעיף מא. 

שלום וברכה, האם ניתן להיכנס לאוהל שהוקם לפני שבת? ומה הדין לגבי פרגולה? כ"ח חשון תשפ"א / 15 בנובמבר 2020

אסור לעשות אהל בשבת. אבל להכנס לתוכו מותר, כשם שאנו נכנסים לכל הבתים בשבת, אף שיש להם דין אהל. 

שלום וברכה האם קוניאק ישראלי בהשגחת בד"ץ או רבנות נאסר במגע נכרי? (עובד זר נוצרי) ממרן מפורש שקוניאק שעשאו נכרי אסור. וכמו כן עבר תהליך אידוי ובישול (היין) א"כ פשוט לכאורה שמותר? כ"ח חשון תשפ"א / 15 בנובמבר 2020

אם נגע בו הגוי אחרי שהתבשל, הוא מותר. אבל אם הגוי ייצר אותו, הרי שהוא נאסר שהיה מגעו קודם שנתבשל.

האם את כל סוגי המוקצה מותר לטלטל לצורך מקומם או גופם או לצורך עצמם, כשמטלטל אותם כלאחר יד, או בגופו? י"ח טבת תשע"ו / 30 בדצמבר 2015

כל מוקצה אין איסור בטילטולו מן הצד

ומה אם אני צריך מאכל כלשהו מהמקפיא (גלידה לדוגמא) ואני צריך לטלטל בשר קפוא שחוסם הגישה,מה הדין? כ"ה אדר ב תשע"א / 31 במרץ 2011

שלום רב!

כיון שאסור להזיז את הבשר הקפוא, יש להזיזו כלאחר יד, כלומר, בגב היד, שאז לא שייך בזה איסור טלטול.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה