הלכה ליום שלישי י"ב אלול תש"פ 1 בספטמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מרת אימנו

שמחה בת שרה חורש ע״ה

ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

שומע כעונה

בהלכות קודמות דברנו בדיני ברכות ההודאה, כגון ברכת הגומל, שחיובם תלוי בכמה פרטים. וכעת נבא לבאר דין "שומע כעונה" מהו.

בגמרא במסכת סוכה (דף לח:) למדונו רבותינו כלל לכל דיני התורה התלויים באמירה, כגון ברכת המזון וכדומה, שדין השומע את הברכה, כדין העונה. ולמשל, אדם הבא לברך על איזה פרי ברכת בורא פרי העץ, וגם חבירו בא לאכול פרי ולברך בורא פרי העץ, יכולים שניהם לצאת ידי חובת הברכה בברכתו של אחד מהם, שיברך הוא, ויכוין להוציא את חבירו השומע ידי חובה. וכן אנו נוהגים בקידוש של ליל שבת, ובברכת המוציא של שבת, שראש המשפחה מברך על היין והפת, והכל עונים אחריו אמן, וטועמים מן היין או הפת, ואינם מברכים שוב, לפי שנפטרו כבר בברכתו של בעל הבית ויצאו ידי חובת הברכה.

וכן לענין ברכת הגומל, שאם יש בבית הכנסת יותר מאדם אחד המחוייב בברכת הגומל, אין צורך שיבואו כל אחד ואחד ויברכו לעצמם, אלא יברך אחד המחויבים, ויכוין להוציא את חבריו ידי חובת הברכה, וממילא נפטרו בברכתו כל השומעים המחוייבים בברכה זו, ואינם מברכים שוב. וכן נוהגים בהרבה בתי כנסיות של בני ספרד, הנוהגים לברך ברכת הגומל על נסיעה מעיר לעיר (כל ששהו יותר משבעים ושתים דקות בדרך שבין שתי הערים, וכמו שביארנו), כאשר בזמנינו מצוי הדבר לרוב שיש בבית הכנסת כמה אנשים המחויבים לברך ברכת הגומל, לא מטריחים את הציבור שכל אחד ואחד ישמיע את ברכתו, אלא עומד אחד המחוייבים בברכה זו ביום שבת בסמוך לספר התורה, ומכריז הרב או החזן שכל מי שמחוייב בברכת הגומל יתן אל לבו לצאת ידי חובתו בברכה זו, וכן יתן המברך את דעתו על כך שהוא מוציא את כולם ידי חובתם, ודי בזה. כי דין השומע כדין העונה ממש. וזו לשון מרן השלחן ערוך (סי' ריט) בזה: "אם בירך אחד הגומל, ונתכוין להוציא את חבירו, ושמע חבירו וכיון לצאת, יצא אפילו בלא עניית אמן". והוסיף על כך הרמ"א בהגהתו: כיון שהמברך גם כן חייב, יצא האחר בלא עניית אמן". עד כאן. וכן פסקו הפוסקים, עד אחרון הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א בספרו ילקוט יוסף.

וטעם הדבר שצריך השומע לכוין לצאת ידי חובתו בברכת המברך, הוא מחמת דין "מצוות צריכות כוונה", שכל המצוות, כגון קריאת שמע, צריך העושה, לכוין בפירוש שמקיים מצוה. ועל כן העושה מצוה בלא כוונה כלל, לא יצא ידי חובתו (אם כי יש בזה הרבה פרטי דינים שלא נעמוד עליהם כעת). ולכן השומע שהוא מקיים מצוה בברכה זו, אינו יכול לצאת ידי חובה אם לא נתן דעתו לכך שבשמיעתו הוא יוצא ידי חובת הברכה.

וכן מתאר הגאון החתם סופר בספר הזכרון שלו, כי כאשר נעשו ניסים גדולים לו ולבני קהלתו בימי מלחמת נפולאון, שניצלו מהמלחמה שרבים חללים הפילה כנודע, כתב: וביום הכניסה עליתי לתורה ובירכתי הגומל בלשון רבים (כמו שאנו מברכים "הגומל לחייבים"), ואנשי הקהל שהיו עמי ענו אחרי בלשון רבים, מי שגמלנו כל טוב הוא יגמלנו כל טוב סלה.

ומכל מקום כתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א בספר הלכה ברורה (חלק יא), שמאחר ומצא לרבינו המאירי שכתב שבברכת הגומל לא שייך דין שומע כעונה, מכיון שעל האדם להודות בעצמו על הטובה שעשה לו ה', לכן מהיות טוב, נכון שכל מי שמחוייב בברכת הגומל, יברך בעצמו לצאת ידי חובת כל הדעות.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לרב ששון . בקשר לשאלה אם אדם יצא ידי חובה בשמע כעונה בברכת הגומל ולאחר מכן נזדמן לו לברך .שמעתי שעור מוקלט מהרב זצ"ל
שיש אפשרות לעשות תנאי לפני ששומע שאם לאחר מכן יזדמן לו לברך אז רק עכשיו מכוון לצאת ידי חובה כמו בספירת העומר . בתודה ובברכה
אריה סולימני .עמנואל. י"ב אלול תש"פ / 1 בספטמבר 2020

ישר כחך על הדברים החשובים. תבורך מפי עליון, וזכות מרן זצ"ל תעמוד לכם,

שלום וברכה האם אחרי שסיימתי סליחות בחצות הלילה האם אני צריך שוב לומר וידוי על המיטה ? ולמה ? י"ב אלול תש"פ / 1 בספטמבר 2020

בגמרא (יומא פו.) מבואאר שלדעת חכמים, עבירות שהתודה עליהם, חוזר ומתודה, שנאמר וחטאתי נגדי תמיד. ומכל מקום על פי דעת רבינו האר"י,  ו(בשער הכוונות בסדר התפילה דף נו"ן ע"ד, וראה גם בכה"ח בסימן מח אות א ובא"ח פרשת וישלח), אין לחזור על וידוי מייד אחרי וידוי. ולכן נוהגים, שאם עושים סליחות, ולאחר מכן לדוגמא תפלת מנחה, אומרים וידוי כי יש פער זמן גדול ביניהם, אבל אם אמרת וידוי בסליחות ותיכף לאחר מכן הולך לישון, לא יאמר וידוי. 

לכבוד הרב שליט"א שלום, אדם שמוסר מזוזות ביתו לבדיקה:
א. האם יכול להשאיר את ביתו ללא מזוזות אם מחזירן בו ביום?
ב. כשמכניסן לבית המזוזה בחזרה האם עליו לברך על המזוזה הראשונה לקבוע מזוזה או לקבע מזוזות היות ובא לפתור את כולן?
תודה רבה. י"ב אלול תש"פ / 1 בספטמבר 2020


אין כל חשש כאשר מחזיר את המזוזות בו ביום. ויכברך על המזוזה בפתח הבית ויפטור את שאר המזוזות. תבורך מפי עליון,

ישנים רבים אשר שומעים ברכת הגומל מאחר ויוצאים ידי חובתם, אך לאחר כמה ימים, כאשר נקרת לידם הזדמנות, חושבים שטוב יותר אם עתה יברכו בעצמם לאחר שכבר יצאו ידי חובה ממברך אחר. ד' אדר תשע"א / 8 בפברואר 2011

שלום רב!

מובן שאם יצא כבר ידי חובה, אינו רשאי לברך שנית ברכת הגומל, ולא כל ברכה אחרת.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה