הלכה ליום חמישי ג' כסלו תשפ"א 19 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן לאה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת?

דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים
תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בשבת. ואף בחול אסור, משום מושב לצים, ועובר משום אל תפנו אל האלילים "אל תפנו אל מדעתכם", ובדברי חשק יש בזה איסור גם משום שמגרה יצר הרע בעצמו. ומי שחיברן, ומי שהעתיקם, ואין צורך לומר שזה המדפיסן, מחטיאים את הרבים. עד כאן לשונו.

ביאור דבריו: ספר עמנואל, הוא כולו ערוך בחרוזים ובמליצות בדברי פריצות ושטות. ועל כן אסור לקרוא בו ביום חול, שיש בדבר כמה איסורים. וממילא אסור לקרוא בספר כזה בשבת, ודינו שהוא מוקצה, שאסור לטלטלו בשבת, כדין עצים ואבנים. ובכלל זה כל ספרי רומאן, וספרי מחזות, שאסור בהחלט לקרוא בהם כלל ועיקר. ובשבת, דינם ככל מוקצה מחמת גופו, כגון עצים ואבנים, ועל כן אסור לטלטלם אפילו לצורך.

ומדבריו מבואר, שכל דבר שאסור לקרוא בו ביום חול, אסור לקרוא בו בשבת. ומשמע שאפילו בספרי חכמות (כגון היסטוריה ומדעים) אסור לקרוא בשבת. ולפי זה גם בספרי רפואה יהיה אסור לקרוא. אולם בספר ערוך השלחן כתב, שמעיקר הדין אי אפשר לאסור ללמוד בספרי חכמות, אולם ממדת חסידות ראוי לכל אדם לנהוג לעסוק רק בדברי תורה לכבוד היום הקדוש חמדת הימים.

והרשב"א בתשובה כתב, שמותר לטלטל ולקרוא בשבת בספרי רפואה, ושכן הורה רבינו הרמב"ן. וכן פסק להקל בזה מרן הרב זצוק"ל לענין ספרי רפואה, ובפרט שבספרי רפואה יש מצוה בקריאה בהם, שיוכל על ידי זה להציל נפש מישראל. (אבל בשאר ספרי חכמות, כגון ספרי היסטוריה, משמע יותר שיש לאסור לקרוא בהם בשבת, וזאת מטעם אחר, שהם דומים לשטרי הדיוטות שאסרו רבותינו לקרוא בהם בשבת. ולא נאריך בזה כעת).

ולענין קריאת עיתון בשבת. הנה, אם הוא עיתון דתי- חרדי, שמותר לקרוא בו ביום חול, כמו כן מותר לקרוא בו בשבת, ובלבד שלא יקרא בו ענינים של משא ומתן ומכירות וכיוצא בזה, שאסור לקרוא בהם בשבת. אבל אם הוא עיתון חדשות חילוני, שבודאי אסור לקרוא בו אפילו ביום חול, כי הוא מלא תמונות שחץ, וכתבות המלאות זימה ולשון הרע ורכילות ובזיון תלמידי חכמים וכדומה, אסור לטלטלו בשבת, ודינו כדין עפר ואבנים, שהם מוקצים מחמת גופם, ואסור לטלטלם בשבת. ואם הוא משתמש בעיתון כדי לעטוף בו איזה דבר, ואין שום חשש מכשול מחמת כן, מותר לטלטלו בשבת לצורך עטיפה וכיוצא בזה.

ספר טלפונים, מותר לטלטלו בשבת, כיון שמופיעות בו כתובות של בני העיר, ולפעמים יש בכך צורך בשבת. ולכן, על אף שיש בו גם דברים האסורים לקריאה בשבת, מכל מקום מותר לקרוא בו בדברים המותרים, וממילא מותר לטלטלו בשבת.

וכל מה שכתבנו בזה, הוא מעיקר הדין, אבל ראוי ונכון מאד שלא לקרוא בשבת שום דבר מלבד בדברי תורה, כי לכך נועדה השבת, שיעסקו בה ישראל בתורה, וכפי שנתבאר.

ולסיכום: מותר מעיקר הדין לקרוא בשבת בעיתון חרדי או בספרי רפואה. אבל עיתון חילוני, הרי הוא מוקצה בשבת, ואסור לקרוא בו אפילו ביום חול.

שאלות ותשובות על ההלכה

ותלך לדרוש את ה' , הלכה לשאול בבית המדרש של שם ועבר,
למה לא שאלה את בעלה ? הוא לא היה פחות מהם. ג' כסלו תשפ"א / 19 בנובמבר 2020

יש בזה כמה פירושים. ובספר גור אריה כתב שחששה רבקה שיש לה צער כל כך ממהריון מפני איזה חטא, ולא רצתה שבעלה ידע על כך כדי שלא ירד ערכה בעיניו. 

בשבת של חנוכה לקחנו סביבון פשוט מפלסטיק ושיחקנו עם הנכדה, הבן שלי אמר שאסור לשחק בסביבון זה "מוקצה", האם מותר לשחק בסביבון בשבת של חנוכה או שזה "מוקצה"? ט' טבת תשע"ו / 21 בדצמבר 2015

הסביבון אינו מוקצה.

מניין ההנחה הפשוטה שעיתון דתי-חרדי מותר לקרא? לשון הרע והכפשות על רבנים אחרים מותר לקרא? ה' טבת תשע"ו / 17 בדצמבר 2015

כתבנו עיתון דתי חרדי, שהכוונה היא לעיתון שהולך ברוח התורה, כגון עיתון מרוה לצמא וכיוצא בזה. ופשוט שעיתון שמבזה רבנים או שיש בו לשון הרע אינו עיתון חרדי דתי ואסור לקרוא בו. וכפי שכתבתם.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה