הלכה ליום שני כ"ט חשון תשפ"א 16 בנובמבר 2020

בשר בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) בשבת בשר בהמה או דגים שאינם מבושלים?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר איסור טלטול (הוזזת) מוקצה בשבת. שיש דברים שגזרו רבותינו שאסור לטלטלם בשבת. ומאכלים הראויים לאכילה בשבת, ביארנו שמותר לטלטלם, ואין עליהם תורת מוקצה.

עיקר הדין בענין טלטול בשר חי
בגמרא במסכת שבת (קכח.) מבואר שמותר לטלטל בשבת בשר בהמה חי (שאינו מבושל), ואף על פי שבדרך כלל לא אוכלים בשר שאינו מבושל, וכבר נתבאר שמאכלים שאינם ראויים לאכילה בשבת, כגון בצק או אבקת אפיה, אסור לטלטלם בשבת כיון שיש עליהם תורת "מוקצה מחמת גופו" כעפר ואבנים, מכל מקום, מכיון שבזמן רבותינו היו מצויים קצת בני אדם שהיו אוכלים בשר כמות שהוא חי, הרי שאין דינו כדין מוקצה מחמת גופו, ומותר לטלטלו כדין שאר המאכלים.

בשר שלא נמלח, והוא חי, מותר לאכול ממנו
ואפילו אם הבשר לא נמלח כדת וכדין, והרי הוא מלא דם שלא נפלט ממנו, מכל מקום מותר לטלטלו, שהרי מעיקר הדין מותר לאכול בשר שאינו מלוח כשהוא חי, כי דם שהוא בלוע בבשר, אינו אסור באכילה. ורק על ידי בישול, שאז יוצא הדם מן הבשר החוצה, אז הוא אסור באכילה, ולכן חייבים למלוח את הבשר קודם האכילה. אבל אם רוצה לאכלו חי, והבשר שטוף מבחוץ שאין עליו דם, מותר לאכלו.

בזמנינו שלא רגילים לאכול בשר חי
אולם רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי, כתב שבזמנינו אין לטלטל בשר חי בשבת. משום שעינינו הרואות, שאין אף אדם שאוכל בשר כזה חי, ולכן דינו כדין אבנים ועפר, שאסור לטלטלם אפילו אם צריך להשתמש בהם או במקומם. וכן פסקו עוד מגדולי האחרונים, בספר ערוך השלחן, ובשו"ת אגרות משה, וכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ז"ל. ועוד.

אולם כנגדם עומדים דבריו של הגאון רבי יעקב די בוטון, בשו"ת עדות ביעקב, שכתב שמכיון שרבותינו אמרו שלא נוהג בבשר חי איסור מוקצה, ואי אפשר לומר שאין שום אדם בעולם שאינו אוכל בשר חי, לכן מותר לטלטלו בשבת כמו שהיה הדין בזמן התלמוד. וכן כתבו עוד מרבני זמנינו. וכן העלה להקל בזה מעיקר הדין מרן רבינו הגדול זצוק"ל, בספרו הליכות עולם.

ואחר כך הוסיף מרן זצוק"ל בספרו חזון עובדיה, שעל כל פנים במקום הפסד, וכגון שהבשר נמצא מחוץ למקרר ועלול להתקלקל, אז יש להקל לטלטלו ולהכניסו חזרה למקרר. ובפרט אחר שידוע כי בזמנינו יש אנשים שאוכלים בשר חי על ידי שרייתו בתבלינים ומלח, ונחשב הדבר למאכל משובח, וכן שמענו שעושים במסעדות יוקרה באירופה, שאז בודאי יש מקום יותר להקל בזה, ולטלטל בשר זה למקרר.

ויש להוסיף על כך, שכל זה שייך דוקא בבשר שיש אופן לאכלו כשהוא חי, אבל בשר שאי אפשר בשום אופן לאכלו חי, כגון שהוא נגוע בחיידקים, ורק על ידי הרתחה הוא טוב למאכל, נראה שאין להקל בטלטולו בשבת. ומכל מקום באופן כללי שמענו מבעל מסעדה שרגיל להכין מאכלים מיוחדים מבשר חי, שרגילים לעשות כן אפילו מבשר קפוא, אלא שהדבר תלוי בסוג הבשר.

בשר דגים
ובשר דגים, שאי אפשר לאכלו חי, פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שח סעיף לב) שאסור לטלטלו, הואיל ואינו ראוי למאכל. וכן פסק מרן רבינו זצוק"ל, שרק דג שהוא מלוח, הוא ראוי למאכל, ומותר לטלטלו, אבל דג שבשרו חי, אסור לטלטלו. ומכל מקום מסתבר שבזמן הזה שרגילים לאכול דג חי מסוג "סלומון" במאכלים שבאו מן המזרח הרחוק, אם כן מותר לטלטל את בשר הדג הזה בשבת כדין בשר חי.

ולסיכום: בשר בהמה, שיש אופן לאכלו כשהוא חי, מותר מעיקר הדין לטלטלו בשבת, ובפרט במקום צורך. ובשר דגים שאינו ראוי לאכלו חי, אסור לטלטלו בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין בבשר עוף להפשירו בשבת לחג?? ב' סיון תשפ"ב / 1 ביוני 2022

אם הוא מבושל, ויש צורך לסעודת החג, מותר להפשיר בשבת. אם אינו מבושל, הוא מוקצה, ואי אפשר להוציאו מהמקפיא בשבת,

שלום בתשובה לשאלה על מעין שבע כתבתם פה שהורה הראשון לציון לא לברך, אשמח לדעת למה?
אחרי שאני שאלתי אתכם לפני מעל חודש אותה שאלה ועניתם לי שכן מברכים בחצר שכן כתוב בשו"ת דבר משה סימן כג וגם בכף החיים סימן רסח אות מז שמברכים ג' כסלו תשפ"א / 19 בנובמבר 2020

ברכת מעין שבע, נתקנה דוקא בבית הכנסת. אין זו ברכה כמו חזרת הש"ץ ששייכת בכל מקום, אלא ברכה שנתקנה בבית הכנסת דוקא, מפני שהיו אנשים שמאחרים לצאת מבית הכנסת, וכדי שלא ילכו לבדם בליל שבת האריכו את התפילה בברכה זו. זהו אחד הטעמים לברכה מעין שבע. ולכן במקום שלא שייך הטעם הזה, כמו במקום שהוא אינו בית כנסת, יש אומרים שלא נתקנה שם ברכה מעין שבע. ולמרות שיש בזה מחלוקת, בזמנו כשהשבנו לך סמכנו על הפוסקים שכותבים כפי שכתבת, ואחר כך כתב בזה יותר בפירוט הגאון הראש"ל, וכתב שסוף סוף יש בזה ספק ברכות ולכן לא יברכו. 

רק לציין שיש עוד דגים בסושי שנאכלים חיים באותה תדירות של סולומון , והוא דג הטונה , ויש עוד סוגי דגים שנאכלים חיים עם סושי אבל בכמות יותר נמוכה. ב' כסלו תשפ"א / 18 בנובמבר 2020

תבורך מפי עליון על ההערה הנכונה. אם כך המציאות, אין ספק שהם אינם מוקצה. ובתנאי שהם ראויים לכך. כלומר, אם לא עושים כן מדג קפוא, הרי שאין לטלטל דג קפוא.

שלום
האם צריך לברך ברכת מעין שבע בחצר האחורית של בית הכנסת שמתפללים שם בקביעות בתקופה האחרונה (בגלל המצב) רק מנחה וערבית של ליל שבת
תודה כ"ט חשון תשפ"א / 16 בנובמבר 2020

יש בזה מחלוקת. ולדעת הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א, אין לברך שם ברכת מעין שבע. תבורכו מפי עליון,

בשר חי דק כגון קרפצו שראוי לאכילה האם מותר למלוח אותו במלח בשבת או שמא יש עליו דין כובש כבשים בשבת? כ"ו אייר תשע"ז / 22 במאי 2017

אם הוא ראוי לאכילה, והמלח בא רק להטעימו, מותר.

לכאורה ההיתר לטלטל בשר חי בשבת, הוא רק בבשר חי הראוי לאכילה, אבל בשר קפוא הנמצא בהקפאה - אינו ראוי לאכילה ויהיה אסור בטלטול, או שמא גם בזה אפשר להתיר?​ י' אייר תשע"ו / 18 במאי 2016

בודאי שאם לא ניתן לאכול את הבשר כשהוא חי, אז אסור לטלטלו, אבל שאלנו בעל מסעדה מומחה, שמכין מאכלים מבשר חי, והשיב לנו כי על פי התקנות, וכן בפועל, נוהגים בעלי המסעדות להכין את המאכלים הללו מבשר קפוא, מאחר ולא ניתן להשיג חלקי בשר מיוחדים טריים בכל זמן.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה