הלכה ליום שלישי ט"ז חשון תשפ"ד 31 באוקטובר 2023

ההלכה מוקדשת לזכות לשמירה ולהצלחת החיילים

משה אלחנן בן שרה מזל, יאיר בן מרים, איתן בן מרים, יובל בן מרים, מאור בן מרגלית ונדב בן מרגלית

שה' יתברך ישמור צאתם ובואם לשלום
יתן להם כח וגבורה, ויפלו כל אויבינו תחתיהם
וישובו לבתיהם, ששים ושמחים, בריאים ושלמים
וישמור ה' את כל השבויים, יתן להם רחמים, ולא יאונה להם כל רע
ושבו בנים לגבולם, במהרה אכי"ר

הוקדש על ידי

בני המשפחות

מעט לחם עם סלטים – המכשול שקיים באולמות שמחה

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מאכלים הבאים בתוך הסעודה שיש בה פת (לחם), אין מברכים על אותם המאכלים, מפני שכולם נפטרו בברכת המוציא לחם מן הארץ שעל הפת.

והבאנו את דברי הריטב"א שהסביר, שטעם הדבר שאין אנו מברכים על שאר המאכלים, אינו מדין עיקר וטפל הכללי בהלכות ברכות (שאם יש לאדם מאכל המורכב מכמה מרכיבים, כגון אורז עם אפונה, מברך על העיקר שהוא האורז, ופוטר את הטפלה, שהיא האפונה, ואינו מברך עליה האדמה), אלא דין מחודש הוא, שכיון שהלחם הוא החשוב שבסעודה, ממילא הוא פוטר את כל מה שיבוא באותה הסעודה, אף על פי שהוא אוכל את שאר המאכלים בפני עצמם, בלי לחם, מכל מקום הם נפטרים כיון שהם בכלל הסעודה כולה. ולכן אין אנו מברכים על בשר ודגים וכדומה באמצע הסעודה.

ולאור האמור נבוא לדון בענין מי שאוכל פת לחם, ואוכל פחות משיעור כזית (כעשרים ושבעה גרם) מהלחם, האם עליו לברך על שאר המאכלים שבאים לפניו, או שהם נפטרים בברכת המוציא שעל הפת?

והתשובה לכך כבר מבוארת בתוך דברינו, שהרי כתב הריטב"א, שסיבת הפטור מברכת שאר המאכלים באמצע הסעודה, הוא מצד הסברא שהפת היא עיקר ה"סעודה", אם כן כל זה שייך דוקא במקום שאוכל יותר מכזית מהפת, שאז יש כאן "סעודה", שלאחריה מברך ברכת המזון, אבל אם אינו אוכל כזית פת, אם כן, אין כאן סעודה ולא שייך שום טעם לפטור את שאר המאכלים מברכתם.

אלא שעדיין יש בידינו את הדין הכללי של "עיקר וטפל", ולכן, אף אם אוכל פחות מכזית פת, אם המאכל הנוסף הוא טפל לפת, כגון ממרחים למיניהם, או מעט סלטים וכדומה, בודאי שהם נפטרים בברכת הפת, כדין כל עיקר וטפל, אבל מאכלים הנאכלים בפני עצמם בלי לחם, כגון בשר ודגים או סלט שאכלו בפני עצמו, חייב לברך עליהם, כל אחד ברכתו הראויה לו.

וכאן יש לעורר על מכשלה גדולה שנפוצה באולמות שמחה (של חתונות לדוגמא), שלפני תחילת האירוע, מגישים מאכלים שונים לפני המוזמנים ב"בר" של האולם. ("בופה"). וכל הקרואים אוכלים כאוות נפשם, ולאחר מכן נכנסים לאולם, ואז נוטלים ידיהם ואוכלים פת לחם עם שאר המאכלים. ובזמן האחרון החלו להגיש באותו "בר", מיני פת קטנים, כגון פיתות קטנות וכדומה, ואנשים אוכלים מהם בלי לשים לב, ללא נטילת ידיים, ובלי לברך המוציא, ואינם יודעים כי מיני הפת הללו ברכתן המוציא לחם מן הארץ, ולא מתאים בכלל להגישם לפני המוזמנים בשלב זה של האירוע. ולכן יש להודיע מראש לבעל האולם שלא יניח מאכלים כאלה לפני הקרואים, או שיודיעו למוזמנים שאין לאכול ממיני הפת הללו ללא נטילת ידיים.

שאלות ותשובות על ההלכה

לאור האמור בהלכה זו, שרק לאחר כזית שאר המאכלים בטלים ללחם בברכתם, אם כן מה הדין כאשר הסועד מתכוון לאכול כזית, אך כעת טרם אכל כזית, האם יכול לאכול מהסלטים המונחים לפניו ללא ברכה, או שיאכל קודם כזית ורק אח"כ יאכל מהמאכלים ללא ברכה? ב' אלול תשע"ט / 2 בספטמבר 2019

אם כוונתו לאכול כזית, ממילא הכל סעודה אחת, ואינו מברך על שאר המאכלים אפילו שעדיין לא אכל כזית.

מה המידה המדויקת לכזית, לפי הספרדים? כ"ה אדר תשע"ט / 2 במרץ 2019

עשרים ושבע גרם.

ומה  הדין  בברכה  אחרונה? ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!
כיון שאינו מברך ברכת המזון, אם הוא אכל שיעור כזית משאר המאכלים, צריך לברך ברכה אחרונה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה