הלכה ליום שני י"ב שבט תשפ"א 25 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו

חיים בן שמחה אזולאי וכל צוות אונית השלושה שמקום קבורתם לא נודע

אסון אונית השלושה 1967 י׳ב שבט 25 ינואר
23 אנשי צוות שמקום קבורתם לא ידוע
ת נ צ ב ה וימליצו יושר על עם ישראל לגאולה השלמה ממש עכשו אמן

הוקדש על ידי

נורית שמעון אילנה ואלישבע והילדים שיחיו

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה.

כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ולמשל, ברכת "שהכל נהיה בדברו", אינה ברכה מבוררת כלל, שהרי היא כוללת בתוכה את כל הבריאה כולה שנבראה בדברו של השם יתברך. ולפיכך, אינה ברכה חשובה כשאר הברכות שהשבח בהן מפורט יותר.

וכגון ברכת "בורא פרי העץ", או ברכת "בורא פרי האדמה", הרי הן מבוררות יותר, שהן שייכות רק על פרי העץ ופרי האדמה. ולכן המברך "בורא פרי העץ" או "בורא פרי האדמה" על מים, או על גבינה וכדומה, לא יצא ידי חובתו, שבברכות אלו לא נכלל כלל ענין בריאת המים והגבינה. אולם אם אירע להיפך, שבירך שהכל על פירות או על ירקות, הדין הוא שיצא ידי חובתו, שכן בברכת שהכל כלולה כל הבריאה, ובכללה פירות האילן והאדמה.

ועתה לענין סדר הברכות שאנו עוסקים בו: אם הונחו לפני האדם פירות העץ ודבר שברכתו שהכל, עליו להקדים את ברכת בורא פרי העץ תחלה, שהיא חשובה יותר שאינה פוטרת אלא את פרי העץ. וכן אם היו שם פירות האדמה ודבר שברכתו שהכל, עליו להקדים את ברכת האדמה תחלה, שהיא חשובה יותר שאינה פוטרת אלא את פירות האדמה.

ולכן, מי שהוגשו לפניו בשר ותבשיל תפוחי אדמה. עליו להקדים ולברך על התפוחי אדמה "בורא פרי האדמה", ואחר כך יברך "שהכל נהיה בדברו" על הבשר.

ולסיכום: יש להקדים את ברכת בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה לברכת שהכל. ולכן אדם שהונחו לפניו פירות ודבר אחר שברכתו שהכל, יברך על הפירות תחלה, ויטעם מהם, ואחר כך יברך שהכל ויאכל משאר המאכלים.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטי דינים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרה''ג שליט''א רציתי לשאול בליל שבת בשעה שלוש לפנות בוקר נפלה שמיכה על הפלטה [החשמלית] שלנו והתחילה להיחרך ולהוציא עשן כל בני הבית היו ישנים ובחסדי ה' האמא הריחה ריח שרוף ובמהירות הוציאה את השמיכה לחלון אך הדבר לא הועיל והבית המשיך להתעשן היא העירה את האבא שלנו ובזריזות הוא לקח את השמיכה בידיים והוריד אותה למטה השמיכה המשיכה להיחרך ולהעלות עשן עם ריח חריף ואז הוא ואמא שפכו מים על השמיכה ישירות על המקום החרוך[יש לציין שנזקקו לכמות גדולה של ספלי מים עד שהפסיק העשן]מחשש שהשמיכה תתלקח ותפיץ עשן וריח מסוכן וכן שלא יגרום שאחד השכנים יזמין מכבי אש ואבא ואמא שואלים האם עשו כשורה??תודה רבה לכבוד הרה''ג שליט''א י"ג שבט תשפ"א / 26 בינואר 2021

באופן כללי כתבו גדולי הפוסקים שבזמנינו מיקלים בכיבוי דליקה בשבת כדי שלא תהיה סכנת נפשות, שאנו דרים בבנינים, וישנן מערכות של גז וחשמל. אבל האמת ניתנה להאמר, שאם השמיכה היתה ברחוב, והיה ניתן להשגיח סביבה שלא יקרה כלום בזמן שהיא מפיצה עשן, אסור היה לכבותה בשבת. ואמנם כתבתם שעשיתם כן כדי שהיא לא תפיץ עשן מסוכן, ולכן התשובה היא, שאם באמת נשקפה סכנה או אפילו ספק סכנה מחמתה, מותר היה לכבותה, אבל אם לא, אסור היה לכבותה. תבורכו מפי עליון, 

כבוד הרב
הייתי בשיעור הלכות ונאמר שבמידה ואנו מתעוררים בלילה בשעות 0200 ולומדים לבד בבית עד לבוקר .
א .אסור לשתות או לאכול עד לשחרית משום "רוח רעה " הבאה על מאכל או משקה ,
ב . ברכות השחר ,אין לברך " הנותן לשכוי בינה " אלא להשלים לאחר עלות השחר.
לצערי לא נשאר זמן לשאלות בתום השיעור ולכן פנייתי האם נכון לנהוג כך ?
בברכה י"ב שבט תשפ"א / 25 בינואר 2021

 

לאחר שקמת, עליך ליטול ידיים כדין. לאחר מכן מותר לשתות קפה או תה וכדומה. ומותר גם לאכול עד עלות השחר. ולפי הקבלה אין לאכול עד לאחר תפילת שחרית, ונכון להזהר בזה למי שיכול. (ראה שלחן ערוך סימן פט וביביע אומר ח"ה סימן כב).

יש לברך את כל ברכות השחר, וברכת הנותן לשכוי ידחה עד אחרי עלות השחר. (שלחן ערוך סימן מז סעיף יג).

שלום וברכה, רציתי לדעת אדם שמוטי עץ של פרי למשל עץ לימונים או שיח תותים האם שם אפשר לברך בורא פרי העץ/האדמה מחמת השמחה שיש לי במעשה הנטיעה.?
תודה מראש י"ב שבט תשפ"א / 25 בינואר 2021

אי אפשר לברך ברכה כזו על נטיעת האילן. אבל ההרגשה היא נכונה, ולכן טוב להודות לה', לומר פרק תהלים כמו פרק ברכי נפשי וכדומה. תבורכו מפי עליון,

אני מתפלל יחיד בבית שחרית מנחה וערבית ואים אפשר לקבל פירוט סדר התפילה ומה קודם למה . לשלוש התפילות תודה לכם מאוד הי׳ו אמן י"ב שבט תשפ"א / 25 בינואר 2021

עליך להתפלל כפי סדר התפילה שיש בסידור, ורק ה' ה' אל רחום וחנון שאחרי שחרית ומנחה, אין לומר ביחידות. תבורך מפי עליון, 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה