הלכה ליום שלישי י"ג שבט תשפ"ד 23 בינואר 2024

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת

צפורה בת רבקה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

המשך סדר הקדימה בברכות

סיכום הדינים שלמדנו עד כה
בהלכות הקודמות ביארנו שיש סדר לברכות, לעיתים מחמת חשיבות המאכל ולעיתים מחמת חשיבות הברכה. וכפי שביארנו.

הקדמת בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה
עד עתה למדנו, שכאשר מונחים לפני האדם שני פירות, האחד משבעת המינים, והשני שאינו משבעת המינים, יש להקדים פרי מסויים על פני חבירו. וכעת נותר לנו לבאר, כאשר מונחים לפנינו מיני פירות מפרי העץ, ומיני ירקות מפרי האדמה. כגון אבטיח (שברכתו בורא פרי האדמה) ותפוח, או מלפפון ותמר, האם יש לאחד מהם עדיפות על פני חבירו?

מחלוקת הראשונים
ובאמת שנחלקו בדין זה רבותינו הראשונים, שיש אומרים, שמכיון שברכת בורא פרי האדמה כוללת בתוכה גם את פירות העץ (שהרי גם האילנות גדלים באדמה), לכן ברכת בורא פרי האדמה נחשבת לפחות "מבוררת" מברכת בורא פרי העץ, ולפיכך יש להקדים את ברכת בורא פרי העץ תחלה, שהיא מבוררת יותר. וזו היא דעת בעל הלכות גדולות ועוד.

אולם דעת רוב רבותינו הראשונים, שאין דין קדימה במקרה זה, ודוקא לגבי ברכת שהכל, שהיא כוללנית מאד, לכן חשיבותה מועטת, ויש להקדים את ברכת בורא פרי העץ לפניה, אבל ברכת בורא פרי האדמה, אינה נחשבת לפחותה מברכת בורא פרי העץ, ואין סדר קדימה ביניהן כלל. וכן דעת רבינו האי גאון והרי"ף ועוד.

הדין למעשה
ולמעשה פסק מרן השלחן ערוך (בסימן ריא סעיף ג) כשיטת רוב הראשונים, שאין דין קדימה בין ברכת בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה. ולכן מי שמונחים לפניו פרי העץ ופרי האדמה, רשאי לברך על איזה מהם שירצה, ולטעום ממנו, ואחר כך יברך על חבירו. ולכן בנדון שלנו, שמונחים לפניו אבטיח ותפוח, רשאי לברך על איזה מהם שירצה. (ומכל מקום כתב מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שהמדקדק לברך בורא פרי העץ תחילה, תבוא עליו ברכה, וכן נכון לנהוג, אלא אם פרי האדמה חביב עליו יותר, שאז יקדימנו לפרי העץ).

הקדמת פרי משבעת המינים על פני ירק האדמה
ולא זו בלבד שאין חיוב להקדים את פרי העץ לפרי האדמה, אלא אפילו אם פרי העץ הוא משבעת המינים, וכגון בדוגמא שלנו, כשהונחו לפניו מלפפונים ותמרים, שמלפפונים ברכתם בורא פרי האדמה, והתמרים ברכתם בורא פרי העץ והם משבעת המינים, גם כן אין חיוב להקדימם בתחילה. שלא אמרו שיש להקדים מין שבעת המינים על פני חבירו, אלא כששניהם ברכותיהם שוות, כגון תמרים ותפוחים. אבל כשבלאו הכי אין ברכותיהם שוות, וכגון מלפפונים ותמרים, אין כל חיוב להקדים את התמרים על המלפפונים.

ולסיכום: כאשר מונחים פירות, האחד מפרי האדמה והשני מפרי העץ, אין חיוב להקדים פרי מסויים על פני חבירו.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם: "ומכל מקום כתב מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שהמדקדק לברך בורא פרי העץ תחילה, תבוא עליו ברכה, וכן נכון לנהוג, אלא אם פרי האדמה חביב עליו יותר, שאז יקדימנו לפרי העץ)". ואני חיפשתי ולא מצאתי את זה בספרי מרן הרב אשמח מאד שתכתבו לי את המקור י"ד שבט תשפ"ה / 12 בפברואר 2025

המקור למה שכתבתי, הוא מירחון "קול סיני" חודש שבט שנת התשל"א, עמוד 20 סעיף יב, וציין שם למקור דבריו ביפה ללב בקונטרס אחרון סימן ריא, ובבן איש חי פרשת מטות. עיין שם.

כתבתם שמרן הרב כתב שטוב יותר להקדים ברכת "עץ" לברכת "אדמה", אולם מרן הרב בחזו"ע טו ברכות (עמ' רע ה) לא הביא את ה"טוב להקדים עץ לאדמה" ומשמע בהערה שם שזה לכתחילה שיכול להקדים "אדמה" לעץ" י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום רב!

לכתחילה אפשר לנהוג כפסק מרן השלחן ערוך, ולא לדקדק בסדר הקדימה בין בורא פרי האדמה לבורא פרי העץ, אבל טוב להחמיר לחוש לדעת הפוסקים החולקים על פסק מרן. וזו דעתו של מרן שליט"א כפי שכתבנו.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

כתבתם - כגון שנמצאים לפניו, לחם ותפוח, שאז חייב להקדים לברך על הלחם, מחמת חשיבותו, ורק אחר שיטעם מהלחם רשאי לברך על התפוח ולטעום ממנו.
שאלה: האם ברכת המזון לא פוטרת את הברכה על התפוח? י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום רב!
דברינו הם לענין ברכה ראשונה, אבל ברכה אחרונה של הלחם, שהיא ברכת המזון, בודאי שהיא פוטרת את התפוח מברכה אחרונה עליו.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה