הלכה ליום שלישי ט' חשון תשפ"א 27 באוקטובר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מר אבי

ר' הנרי ישועה בן ר' רפאל פיטון ז''ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו הרב דוד פיטון

שאלה: האם מותר לי להתפלל, כשבביתי מסתובב ילד קטן עם חיתול לא נקי?

נאמר בתורה "והיה מחניך קדוש", ומכאן שאסור לדבר בדברי תורה ולהתפלל ולעסוק בשאר עניני קדושה בבית הכסא ובשאר מקומות המטונפים. וכמו כן אסור להתפלל או לדבר או להרהר בדברי תורה כאשר עומד לפניו דבר מטונף, כגון צואת אדם, או לול תרנגולים, או דיר עיזים וכדומה, שנאמר והיה מחניך קדוש.

ואם טעה אדם ובירך או התפלל כשיש לפניו צואת אדם, לא יצא ידי חובתו, וחייב לחזור ולהתפלל. ואפילו אם אין שם ריח רע, כל שהתפלל כנגד צואה, חייב לחזור ולהתפלל.

ובכלל הדבר, אסור להתפלל או לדבר בדברי תורה במקום שיש שם ריח רע. כגון שיש דליפה של ביוב, או במקום שיש שם שדות מזובלים בגללי בהמה וריח רע מצוי שם, וכן במקום שיש שם תינוק עם חיתול מלוכלך, אסור בהחלט להתפלל שם, ואפילו אם אינו מריח את אותו הריח, כל ששאר בני אדם מריחים אותו, אסור להתפלל שם.

וכתב המגן אברהם, שהוא הדין במקום שהיה שם ריח רע מחמת צואה וכדומה, ואחר כך ניקו את המקום, אבל עדיין לא נדף הריח לגמרי, שאסור להתפלל שם, עד שהריח יתנדף לגמרי. ומכאן שגם לגבי תינוק שכבר החליפו לו חיתול, מכל מקום כל זמן שעדיין לא התנדף הריח לגמרי, אסור להתפלל שם.

ועתה נבאר מה יעשו ציבור, שבבית הכנסת שלהם יש ריח רע מחמת דליפת ביוב ברחוב הסמוך וכדומה. וכן מה תעשה אשה הבאה להתפלל ביתה, ויש שם ריח רע מחמת חיתול שהיה שם קודם לכן, וכעת סילקה אותו משם.

והנה בודאי שאם עדיין יש שם דבר המפיץ ריח רע, כגון שיש שם צואה ממש, אסור להתפלל שם בשום אופן, ודברינו מוסבים רק על מקרה שגוף הדבר המפיץ ריח רע אינו מצוי שם, ולא נותר אלא הריח לבדו.

ונקדים תחלה דין אחר: הנה בזמן שהיה בית המקדש קיים, היו הכהנים עושים את רוב העבודות בבית המקדש, כהקרבת קרבנות והקטרת הקטורת וכיוצא בזה. והכהנים, אסור שיהיו בעלי מום. וכהן בעל מום שעשה עבודתו, עבודתו מחוללת. ובכלל המומים השייכים בכהנים, הוא כהן שמזיע, ונודף ממנו ריח רע מחמת הזיע, שהרי הוא בעל מום, ועבודתו מחוללת. וכן כהן שנודף ריח רע מפיו, הרי הוא בעל מום, ועבודתו מחוללת.

וכתב הרמב"ם, שכהן שנודף ממנו ריח רע, רשאי לרחוץ, ולשוף בשרו בבושם, או אם היה נודף ריח רע מפיו, מתבשם על ידי פלפל וזנגביל, ואז עבודתו כשרה. ומבואר מדברים אלה, שאף על פי שלולי הבושם היה שם ריח רע, מכל מקום הבושם מבטל את הריח, ועבודתו של הכהן כשרה.

ומכאן נוכל ללמוד לעניננו, שאם היה ריח רע בבית הכנסת או בבית, ניתן להעבירו על ידי דבר אחר, ואז אין לחוש לאותו הריח שהיה קודם לכן. ומכאן למדו הפוסקים, שמותר לשרוף חתיכת בגד בבית הכנסת, שעל ידי ריח השריפה יתבטל הריח הרע, ואז יהיה מותר להתפלל שם.

וכן הדין לגבי מיני בשמים, שאם פיזרו בושם בבית הכנסת ומתוך כך נתבטל הריח הרע שהיה שם, הרי שמותר להתפלל שם ללא חשש.

ומעשה היה לפני כשבע עשרה שנה, בשעת תפלת המנחה בבית הכנסת של מרן זצ"ל, מחמת פיצוץ צינור ביוב, ריח רע התפשט בכל האזור כולו, ולא היה ניתן להתחיל בתפלת המנחה. על כן מרן זצ"ל, בהיותו חי את דברי הפוסקים מתוך ספריהם, הורה מיד לנהג המשמשו להביא מגבת מן הבית, ולשרפה בבית הכנסת. לאחר שהוברר שפשוט יותר לפזר ריח טוב מבקבוק בושם, נענה הרב שבודאי כך יעשו, ופיזרו בושם במדה ניכרת עד שנתבטל הריח, ואז נעמדו כולם לתפלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני מתפללת לפעמים בשבת בבית כנסת שבו ישנה עזרת נשים עם דלת לשירותים בתוך העזרה. בצד של הגברים השירותים נמצאים בחוץ לגמרי.
העזרת נשים אמורה להיבנות בקומה למעלה אך משום מה לא החלו בבנייתה. וכרגע סגרו חלל מסוים שבו הנשים מתפללות עם וילון עבה שחוצץ בין העזרת גברים לנשים. קורה שבמהלך התפילה ממש, נשים נכנסות לשירותים או ילדים קטנים שפותחים וסוגרים את הדלת מספר פעמים, ולפעמים אף משאירים את הדלת פתוחה . הדבר ממש מפריע לי ומוציא אותי מריכוז.
מה לעשות? כיצד לנהוג? האם לפנות לרב של בית הכנסת ולומר לו? י"ט טבת תשע"א / 26 בדצמבר 2010

שלום רב!

מכיון שאנו לא מכירים את בית הכנסת ולא את רב בית הכנסת, אנו לא יכולים להשיב תשובה מדוייקת. אבל יש לדעת, כי אין להתפלל במקום שיש בו ריח רע, גם בלא קשר ליציאה מריכוז. ולכן, אם פתח עזרת הנשים פתוח לבית הכסא, ונודף משם ריח רע, מכיון שהמקום אינו נקי, אין להתפלל שם. ויש להתפלל בבית. ועליכם לפנות לאחראים בבית הכנסת, שיפטרו את הבעיה כפי שניתן.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה