הלכה ליום שני כ"ב אב תשפ"ד 26 באוגוסט 2024

שירים של זמרים שאינם יראי שמים – גיוס בנות

שאלה: האם מותר לשמוע הקלטות של זמרים יהודים שאינם שומרים תורה ומצות?

תשובה: כתב רבינו יהודה החסיד בספר חסידים, כי מי שקולו נעים, יזהר שלא יזמר ניגוני נכרים, כי עבירה היא, ולא ניתן לו קול נעים אלא לשבח לבורא יתברך, ולא לעבירה.

וכוונתו היא, שכל שמזמר שירים של גויים עם המילים שלהם, שהם מילים של טומאה, בודאי שיש בזה איסור. ודומה זה לאדם שהשם יתברך חנן אותו בשכל טוב, והוא הולך ומנצל אותו למטרות רעות, בודאי שעבירה חמורה בידו, כי כמה שהשם יתברך מטיב יותר עם האדם, הרי הוא מחוייב יותר לגמול להשם יתברך כביכול טובה, ולא להשתמש במתנות שנתן לו ה' לרעה. לכן גם אדם זה, שזכה במתנה מיוחדת, שקולו נעים וערב, בודאי שעליו לנצל את כשרונו לשם שמים, ואם ישתמש בקולו למטרות רעות, עבירה גדולה בידו. וכבר כתב רבינו הרי"ף (רבי יצחק אלפסי, רבו של הר"י מגאש, רבו של הרמב"ם) בתשובה, בזו הלשון: שליח ציבור שמרנן (ששר) בפיו שירי ישמעאלים, ומוציא מפיו דברי נבלה, מסלקין אותו ממשרתו, ועליו כיוצא בו נאמר, "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה". והובאו דבריו להלכה בדברי הרמ"א (אורח חיים סימן נג).

ומכל מקום עצם השימוש במנגינה לכשעצמה למטרות של קדושה, כגון להרכיב עליה נגינות של קדושה, אין בזה איסור, וכמו שכתבנו כבר בעבר. ואדרבה, על ידי הרכבת המילים מתקן את המנגינה לקדושה. ובעצם שמיעת מנגינה של גויים, על פי דברי המקובלים אין הדבר ראוי, ומכל מקום אין איסור בדבר.

ומכאן, שכל אלה הזמרים שעורכים הופעות מעורבות באולמות גדולים, אנשים ונשים יחדיו, אף על פי שאינם שרים אלא שירי קודש, מכל מקום, כיון שהנסיון הוכיח שבהופעות אלה נגרמות הרבה תקלות רוחניות, בתערובת בחורים ובחורות יחדיו, הרי שמדת הדין פוגעת בהם, שהם משתמשים בכתר מיוחד שניתן להם בקולם הערב, להחטיא את ישראל. ואף שכל אדם המחטיא את הרבים עונשו גדול מנשוא, ואין מסייעים לו מן השמים לעשות תשובה, מכל מקום זה שחננו ה' בקול ערב והוא מנצלו להחטיא את הרבים, אוי לו ולנפשו, כי גדול עוונו מנשוא, וכמבואר. (ויש לציין שיש מקרים שיש להקל לשיר בפני בני משפחה וכדומה, אפילו שיושבים יחד, וכאן אי אפשר להאריך).

ולענין שמיעת שירי אלה הזמרים לאחר מכן, על ידי הקלטות וכדומה. הנה בשאלה זו נשאל הגאון רבי משה פיינשטיין ז"ל, לגבי זמר רב מפורסם בארצות הברית, שמתחילה היה תלמידו של הגאון רבי אהרן קוטלר, והיה מוחזק בתורה ויראת שמים, ואחר כך החל לעשות מעשים אשר לא היו ברצון חכמים. וכתב הגאון רבי משה פיינשטיין, שאף שבודאי מעשיו של אותו הזמר אסורים מן הדין ממש, מכל מקום לגבי שמיעת שירותיו והשמעתם בחתונות וכדומה, אין טעם לאסור בזה, שאין בזה משום הנחת שם לרשעים, ולא משום צד איסור אחר כלל.

ועל כן להלכה, אף שאסור לזמרים להופיע במקומות שגורמים לקלקול, כגון בהופעות מעורבות באולמות גדולים וכדומה, מכל מקום אין איסור בשמיעת השירים שלהם.

שאלה נוספת: מה הבעיה בגיוס בנות לצבא? הרי יש רבנים שמיקלים!

תשובה: הדבר ברור, שכל אותן הבנות שהתגייסו לצבא, הכניסו עצמן לנסיונות גדולים מאד, עד שקרוב לודאי שאף אחת מהן לא ניצלה מאיסורי תורה ממש בצבא. וכבר הורה זקן, הלא הוא גאון ישראל מרן החזון איש, שאיסור ההליכה לצבא הוא בבחינת "יהרג ובל יעבור ממש", כלומר, מי שהולכת לצבא, עוברת על ענין שכל חייה אינם שוים כנגדו. וידוע בלי ספק, שבצבא אי אפשר לבת ישראל שתתנהג שם בצניעות כראוי, ובפרט כשהיא נמצאת בסביבת אנשים שרוח התורה מהם והלאה. והם בודאי יגרמו לה להתדרדרות מוסרית ודתית.

וכבר כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בתשובה, "שאסור בהחלט בתכלית האיסור לבנות להתגייס לצבא בכל מסגרת צבאית שהיא, כולל נח"ל ומורות חיילות". וכמה חבל שדברים שהיו פשוטים בדורות הקודמים, ועליהם מסרו אבותינו ואמותינו את נפשם ממש, ונהרגו ונשרפו ונטבחו מפני ששמרו על גדרי הצניעות הללו, כעת באים מבני דורינו בקלות דעת להשליך את האוצר היקר אשר ירשנו מאבותינו, לעזוב מקור מים חיים, ולחצוב להם בארות נשברים אשר לא יכילו המים.

ואל בנות ישראל היקרות נאמר, אל תאפשרנה שיסיתו אתכן מדרך התורה בתואנות שוא, עלינו לזכור את תפקידן של בנות ישראל, ואת תפקידם של בני ישראל, ובפרט בענין הצבא, אשר כבר קבעו רבותינו, שנשים אינן בנות מלחמה. ומן השמים מסייעים למי שהולך בדרך התורה, להפיק כל משאלות לבו לטובה. כמו שנאמר בנביא, (שופטים, ה), לאחר מלחמת ישראל נגד סיסרא, שבאותו זמן היו אנשים גבורים בעיר סמוכה, שהיתה נקראת "מרוז", ואנשי מרוז לא הסכימו לבוא ולסייע במלחמה נגד סיסרא. ולבסוף יעל היא זו שהמיתה את סיסרא בחסדי ה'. וכך נאמר, "אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה', אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ, כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה', לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים". כלומר, אנשי מרוז, שהיה ראוי להם לצאת לקרב, ולא יצאו, אלא נשארו בבתיהם, הרי הם ארורים מפי מלאך ה', כי לא באו לעזרת ה' בגבורים. אך לעומת זאת יעל, שנשארה בביתה ולא יצאה החוצה, עליה נאמר: תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ, מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה וכו', יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִֽימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים, וְהָלְמָה סִֽיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ". כלומר, דוקא יעל, שלא יצאה מפתח ביתה, ונותרה שלימה בצניעותה וצדקותה, היא זו שזכתה להיות הלוחמת הגדולה, שהביסה את אויבם של ישראל.

לכן, חלילה לבת ישראל מצאצאי אמותינו הצדקניות, לחלל את כבודה, ולהמיר כבודה בכבוד מדומה, כי דברי כל גדולי הדורות אינם צריכים חיזוק, וגיוס בנות לצבא הוא אסור בתכלית האיסור. ואם באמת נמצא איזה רב שהיקל בדבר זה, הרי בפסק זה הוציא את עצמו מכלל רבני ישראל, וקהל יראי השם ירחק ממנו ומהוראותיו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום,
האם מותר לשמוע קונצרטים ונעימות דרך הטלפון (מבלי לראות)?
אם ומותר האם פוגם בנשמה (לפי הקבלה)?

שירת נשים / גברים גויים בשמיעה דרך הטלפון מבלי לראות את התמונה שלהם (מחקתי אחרי שהורדתי) מותר, האם פוגם בנשמה (לפי הקבלה)?
תודה רבה כ"ה חשון תשפ"א / 12 בנובמבר 2020

על פי שורת הדין, הדבר מותר (כמובן כל שאינו גורם להרהור). ועל פי הקבלה, יש פגם בדבר. וכן כתב הגאון חיד"א בספר עבודת הקודש, שנגינות כאלה משפיעות לרעה. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה