הלכה ליום חמישי א' שבט תשפ"ה 30 בינואר 2025

ההלכה מוקדשת להצלחה לרגל חתונת בנינו היקרים

גבריאלה הדסה (לוי) הי"ו (ק"ק ליעדז יע"א) ויהונתן (מושקובסקי) הי"ו (ק"ק גייטסהעד יע"א)

בשבח והודאה לבורא עולם על החתונה שהתקיים אתמול כ"ט טבת תשפ"ה

הוקדש על ידי

הרב דניאל ונעמי לוי, אנגלי' (חברי הלכה יומית)

שימוש בפלאטה חשמלית למאכלי חלב ולמאכלי בשר

פלאטה חשמלית שמניח עליה סירים וכדומה שהם של בשר, ומצוי לפעמים שנופל על הפלאטה ממאכלי הבשר, אם כן נמצא שהפלאטה בולעת מטעם הבשר לתוכה. ולכן אם רוצה להניח על גבי הפלאטה מאכל חלבי, אם עושה כן כשהפלאטה נקייה לחלוטין, ומניח עליה את מאכל החלב בתוך כלי, באופן שהאוכל אינו נוגע כלל בגוף הפלאטה, אין בכך כלום והדבר מותר, משום שהכלי אינו בולע מהפלאטה כלל, משום שכלי אינו מבליע לתוך הכלי שסמוך לו בלי שיש ביניהם רוטב, והפלאטה הרי היא יבשה, וכן הכלי שמונח עליה יבש מצידו החיצוני, ולכן אין בכך חשש כלל. אבל אם רוצה להניח מאכל חלבי, כגון בורקס גבינה על גבי הפלאטה בלי שום הפסק של כלי, יש לחוש שמא יבלע טעם בשר הבלוע בפלאטה, בבורקס, וכן הבורקס יפלוט מטעמו לתוך הפלאטה, ונמצאת הפלאטה בלועה מטעם בשר וחלב, ולכן יש להחמיר שלא להניח מאכל חלבי ממש על הפלאטה בלא כלי. (ומכל מקום בספר ילקוט יוסף כתב שהמיקל אף באופן כזה שמניח מאכל חלב ממש על גבי פלאטה הבלועה מטעם בשר, יש לו על מה שיסמוך.)

ואם רוצה לחמם על גבי פלאטה בשרית נקייה היטב לחם, כדי לאכלו עם חלב, יכול להקל בזה בפשיטות, משום שאף אם יבלע הלחם טעם בשר מהפלאטה, מכל מקום מותר לאכול את אותו הלחם עם חלב או גבינה, משום שהבליעה המועטת של טעם הבשר בלחם, אין בה כדי לאסרו באכילה עם גבינה, ולכן גם מותר לאכול כל תבשיל פרווה שנתבשל בכלי של בשר, אחר שיוציאו מהכלי, עם חלב או גבינה. מהטעם הנזכר, שאין די בפליטת טעם הבשר מהכלי אל המאכל, בכדי להחשיבו מאכל בשרי ממש שיהיה אסור לאכלו עם חלב (ודין זה נקרא, "נותן טעם בן נותן טעם של היתר" ויבואר יותר באחת ההלכות בעתיד בעז"ה).

אולם כל מה שכתבנו שמותר לשים לחם על הפלאטה ואין לחוש לטעם הבשר שיבלע בלחם, ומותר לאכלו אחר כך עם חלב, היינו דווקא לעניין איסור בשר וחלב, אבל אם רוצה להשתמש בפלאטה של חמץ כדי להניח עליה מאכלים לפסח, הפלאטה צריכה הכשר על ידי עירוי מים רותחים מהקומקום. ואי"ה יבואר עניין זה בהזדמנות אחרת.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין בנוגע למכונת הדחת כלים לכלי בשר וחלב, אם משתמש בה בנפרד לחלב ולבשר? ט"ו סיון תשע"ה / 2 ביוני 2015

אם מדיחים את הכלים בזה אחר זה, הדבר מותר בלי פקפוק. ואם מדיחים יחד, כלי בשר וכלי חלב, לפי מה שנאמר לנו, הדבר תלוי בסוג המדיח, ולכן איננו משיבים בזה דבר ברור.

האם אין כאן ענין של חזקת בשרי (בפסקה השניה)? כ"ז סיון תש"ע / 9 ביוני 2010

שלום רב!

"חזקת בשרי", או "חזקת חלבי", אינם מושגים הלכתיים לחלוטין. כלומר, מבחינה הלכתית, אף אם הכלי בשרי, אם השתמשו בו למאכל שהוא פרווה, אותו מאכל נשאר פרווה. ומה שאומרים "בחזקת בשרי", הכוונה למאכל שהוא פרווה, אך קרוב לודאי שיש בו תערובת בשר.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה