הלכה ליום שלישי ח' תמוז תשפ"ג 27 ביוני 2023

ההלכה מוקדשת להצלחת

הרב גד בן רבי שלמה שליט"א

שה' יתברך יזכה אותו לרוות רוב נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו
ברכה והצלחה וכל הישועות

הוקדש על ידי

אחד התלמידים

אגרטל עם פרחים בשבת

שאלה: האם מותר להכניס בשבת זר פרחים לתוך כלי עם מים?

תשובה: ביארנו שאחת המלאכות שאסרה התורה לעשות ביום השבת היא מלאכת "זורע". והזכרנו שמבואר בגמרא שהמשקה אילנות או זרעים ביום השבת, גם כן עובר על מלאכת זורע, וכפי שהסברנו.

ומעתה נדון לגבי פרחים או הדסים שרוצים להכניס אותם בשבת לתוך כלי עם מים, או לשים מים בכלי שהם נמצאים בו, האם הדבר מותר בשבת, או שיש בזה איסור משום השקייה בשבת?

הכנסת זרעים למים בשבת
ראשית כל עלינו להסביר, כי הדבר ברור שאסור להכניס בשבת זרעים של חיטים וכיוצא בזה, לתוך כלי עם מים, כדי שהחטים "ינבטו" ויתחילו להשריש, מפני שדבר זה הוא ממש בגדר השקייה בשבת, שנוצר כאן דבר חדש על ידי הוספת המים, ולכן הוא אסור בהחלט.

ומעתה נותר לנו לדון לגבי פרחים וענפים שונים, האם מותר לשים אותם בשבת בתוך מים, או שיש בזה איסור, כשם שיש איסור בהכנסת זרעים שונים לתוך מים בשבת.

דברי הרשב"א
ובאמת שכבר בדברי הרשב"א (ח"ד ס"י ע"ג) מבואר, שמותר לשים בשבת ענפי אילנות, כגון הדסים ושאר מיני בשמים, בתוך כלי עם מים ביום השבת, ואין בכך איסור משום זורע, משום שבהכנסת ענפים לתוך מים, האדם אינו מצמיח כלום, אלא גורם שהעלים לא יתייבשו.

ואף על פי שאסור לשים חיטים או שעורים במשך זמן ממושך בתוך מים ביום השבת, זאת משום שעל ידי כך גורם לדבר חדש, שפוקעים הזרעים ומתחילים להשריש במים, אבל בענפי אילנות אין בכך איסור, מפני שאינו גורם לדבר חדש. וכן דעת המהרי"ל והרמ"א.

מחלוקת הרמ"א ומהריק"ש
אולם הרמ"א (בסימן שלו סעיף יא) הוסיף על כך בשם המהרי"ל בזו הלשון: מותר להעמיד ענפי אילנות במים בשבת, ובלבד שלא יהיו בהם פרחים ושושנים שהם נפתחים מלחלוחית המים. ומבואר מדבריו, שאף שאין איסור בהעמדת ענפי אילנות בתוך מים בשבת, מכל מקום באופן שיש בהם פרחים שנפתחים מחמת המים, נחשב הדבר להצמחת דבר חדש, וממילא יש בכך איסור משום מלאכת זורע, וכדין נתינת חיטים או שעורים במים בשבת.

אלא שהגאון מהריק"ש כתב לחלוק על דברי הרמ"א, משום שדווקא חיטים ושעורים שמצמיחים ממש דבר חדש על ידי נתינתן במים, יש בנתינתן במים איסור משום זורע, אבל פתיחת הפרחים והשושנה אינה נחשבת להצמחת דבר חדש, ולכן אין איסור בנתינת שושנים ופרחים במים בשבת. (המהריק"ש, הוא רבי יעקב קאשטרו, שחי במצרים בימי מרן הבית יוסף, ומובא שכאשר בא לקברות הצדיקים בעיר צפת, התאכסן בביתו של מרן הבית יוסף, ומרן כיבד אותו כבוד גדול, ואחר כך חזר למצרים ונפטר שם בשנת ש"ע- 1609).

הדין למעשה
ומכל מקום למעשה, הדבר לא יצא מידי מחלוקת, ולכן לעניין הלכה, פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאם ניצני הפרחים סגורים ועלולים להיפתח במים, יש להחמיר כדברי הרמ"א שלא להכניסם לתוך המים בשבת. אבל פרחים שנפתחו כבר, או ענפים שעומדים לנוי, מותר להכניסם לתוך המים בשבת. (יחוה דעת ח"ב סימן נג, חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד כה, ועוד).

ומובן שכל האמור הוא דווקא בזר פרחים או ענפי אילנות שהוכנו כבר מערב שבת לצורך השבת, לנוי או בכדי להריח בהם, אבל ענפי אילנות ופרחים סתם, הרי הם מוקצה ואסור לטלטלם ביום השבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

בהמשך להלכה שפורסמה בנוגע לאגרטל עם פרחים בשבת, רציתי לשאול אם מותר להזיז  בשבת נענע שמחוברת לשורש שלה באדמה בתוך אגרטל מים, לצורך הרחה וברכה? ב' אדר תשפ"ה / 2 במרץ 2025

מותר לטלטל אותה בשבת

האם מותר להחליף מים באגרטל לגמרי במקרה של ריח רע ? ט"ז אדר תשפ"ב / 17 בפברואר 2022

באופן שאין ניצני פרחים שעשויים להפתח, מותר גם להחליף את המים לגמרי. 

אגרטל עם פרחים שהונח על שולחן השבת, ניתן להזיזו בשבת? י"ד חשון תשע"א / 22 באוקטובר 2010

שלום רב!

מותר להזיז את האגרטל עם הפרחים בשבת. ולמנהג האשכנזים, יש מחמירים שכאשר מטלטלים אותו, נזהרים שלא לנדנדו יותר מדאי, בפרט כשיש שם פרחים ושושנים. וכן מורה הגרי"ש אלישיב שליט"א. אבל מעיקר הדין, יש להקל בזה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה