בהלכות הקודמות ביארנו, שלאחר אכילת מאכלי בשר, יש להמתין שש שעות, לפני שיאכל מאכלי חלב.
יולדת ומניקה
יולדת, בתוך שלושים יום מלידתה, יכולה לאכול מאכלי חלב אחרי מאכלי בשר, ואינה צריכה להמתין שש שעות, אלא די לה שתנקה שיניה היטב, ואז רשאית לאכול מאכלי חלב. ואישה מינקת שצריכה לחלב כדי שיהיה לה מה להניק, כתב הגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א, שיכולה להקל לאכול מאכלי חלב אחר שתמתין שעה אחת מזמן אכילת הבשר, ונכון שתנקה את שיניה היטב כדי שלא ישארו בהם שאריות של בשר.
תבשיל של בשר, ללא הבשר עצמו
האוכל תבשיל של בשר, ולא אכל מהבשר עצמו, כגון בשר המבושל ברוטב ,ואכל רק מהרוטב ורוצה אחר כך לאכול גבינה. כתב בספר כנסת הגדולה, שהמנהג להחמיר בזה כדין מי שאכל מהבשר עצמו, ואף אם אינו רוצה לאכול גבינה ממש, אלא תבשיל שיש בתוכו גבינה, גם כן צריך להמתין שש שעות. וכן כתב הגאון רבי עקיבא איגר, וכן פסק בספר בן איש חי.
וכפי שכתבנו בהלכה שפורסמה לאחרונה, שמעיקר הדין המיקל להמתין חמש וחצי שעות בין אכילת בשר עוף לאכילת מאכלי חלב, יש לו על מה שיסמוך. וכתבנו להקל בזה במאכלי עוף. כמו כן יש להקל בזה באדם שאכל תבשיל בשר, בלי הבשר עצמו. שרשאי להמתין חמש וחצי שעות ולאכול מאכלי חלב.
ולסיכום: יולדת, בתוך שלושים יום מלידתה, רשאית לאכול מאכלי חלב אחרי מאכלי בשר, בתנאי שתנקה את שיניה היטב, שלא תשאר שם ממשות של בשר. וכן אשה מניקה, שצריכה לשתות חלב לצורך ההנקה. רשאית לשתות חלב אחרי בשר, בתנאי שתמתין לכל הפחות שעה אחת, וטוב שתנקה שיניה היטב.
האוכל תבשיל בשר ללא הבשר עצמו, צריך להמתין שש שעות לפני שיאכל מאכלי חלב. ואם ימתין חמש וחצי שעות בלבד, יש לו על מה שיסמוך.
