הלכה ליום שני י"ד תמוז תש"פ 6 ביולי 2020

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר.
ועתה נבאר מהו דין "נותן טעם לפגם".

מה שאמרנו שהתבשיל החלבי שנתבשל בקדירה בשרית נאסר באכילה, זהו דווקא אם בישל בקדירה חלב בתוך מעת לעת (דהיינו תוך עשרים וארבע שעות) מזמן שבישל בה בשר, שאז נחשבת הקדירה "בת יומא", כלומר, בת יום אחד מזמן שבישלו בה בשר, אבל אם כבר חלפו להם יותר מעשרים וארבע שעות מזמן בישול הבשר, ואחר כך טעו ובישלו באותה קדרה חלב, החלב אינו נאסר באכילה, משום שלאחר שיעור "מעת לעת", כבר התקלקל טעם הבשר הבלוע בקדרה, ועל כן אינו נותן טעם טוב, אלא "נותן טעם לפגם" בתבשיל, ולכן אינו אוסר את החלב. ומכל מקום לכתחילה אסור לבשל בכלי שבלע בשר, מאכלי חלב, אפילו אם כבר חלף זמן ארוך מזמן שבשלו בו בשר, מגזירת חכמים, כדי שלא יטעו, ויבשלו גם בתוך שיעור מעת לעת מאכלי חלב ומאכלי בשר באותו כלי, ולכן אותה הקדרה שבשלו בה בשר, ואחרי שיעור מעת לעת בישלו בה חלב, אף על פי שהחלב שנתבשל בה מותר באכילה, מכל מקום הקדרה עצמה נאסרה, בין למאכלי חלב ובין למאכלי בשר, שהרי בלוע בה גם בשר וגם חלב.

וכן הדין אם מבשלים בסיר מאכל בשרי, ומערבבים את אותו התבשיל בכף שבלוע בה חלב, הרי הכף פולטת מטעם החלב שבלוע בה, לתוך הבשר, ולכן, אם אותה כף אינה בת יומא, דהיינו שתוך שיעור עשרים וארבע שעות היא לא בלעה טעם חלב, הרי המאכל מותר, והכף נאסרה, בין למאכלי חלב ובין למאכלי בשר. ואם הכף היא בת יומא, דהיינו שבעשרים וארבע שעות האחרונות היא בלעה טעם חלב, אז הכף אוסרת את כל התבשיל.

אולם אם יש באותו תבשיל שישים כנגד מה שנתחב מהכף בתוך התבשיל, דהיינו כגון אם תחב כף חלבית שמשקלה עשרה גרם בתוך תבשיל שמשקלו שש מאות גרם, הרי הסיר והתבשיל מותרים, כי יש בתבשיל די כדי לבטל את טעם החלב שנפלט לתוכו מהכף, (משום שתמיד מחשבים כנגד משקל הכף, ולא כנגד משקל המאכל שנפלט ממנה שאין אנו יודעים כמה הוא), ורק הכף עצמה אסורה בשימוש, הואיל ובלוע בה טעם בשר וחלב. אבל אם אין בתבשיל משקל יותר משש מאות גרם, שהוא פי שישים ממשקל הכף, הרי שלא נתבטל טעם החלב שנפלט מהכף בתוך התבשיל, והתבשיל והסיר אסורים, וגם הכף נאסרת לגמרי משום שנתערב בה טעם בשר וחלב.

ומכל האמור מבואר שחובה בכל בית ליחד מערכות כלים שונות למאכלי בשר ולמאכלי חלב.

ובהלכה הבאה יבואר הדין בכלי זכוכית.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם בישלתי נקניקיות בסיר בשרי ואז שמתי אותם עם מזלג חלבי בצלחת חלבית.
מה הדין של המזלג, הצלחת, הסיר והנקניקיות? ז' ניסן תשפ"ג / 29 במרץ 2023

בהנחה שהמזלג והצלחת החלביים אינם בני יומם (בעשרים וארבע שעות האחרונות לא השתמשו בהם עם חלב). הדין הוא, שהמאכל מותר, הסיר מותר, המזלג צריך הכשר על ידי הגעלה, להכניס אותו לקומקום עם מים רותחים מבעבעים. לגבי הצלחת, אם היא זכוכית, היא מותרת. אם היא של חרסינה או פורצלן, אין לה הכשר, ואין להשתמש בה יותר. 

בטעות הבן שלי לקח סיר פרווה, בישל בו חלבי וערבב עם כף פסטה מפלסטיק (pva) בשרי.
מה דין הסיר, הכף, וכלי אוכל שאכל בהם והאם המאכל מותר? ו' טבת תשפ"ג / 30 בדצמבר 2022

מן הסתם הכף לא היתה בת יומה, כלומר, לא השתמשו בה לבשר בעשרים וארבע שעות האחרונות. אם כך, הסיר והתבשיל מותרים, הסיר כמובן יהיה חלבי, והכף צריכה הגעלה. לאחר עשרים וארבע שעות (לכתחילה), יש להגעיל אותה בתוך קומקום רותח מבעבע. ואפשר להגעיל צד אחד ואחר כך את הצד השני.

שלום הרב
מה הדין את טיגנו חלבי במחבת "טפלון" בשרי, מה דין הכלי? ט' שבט תשפ"ב / 11 בינואר 2022

אם טיגנו בשמן, אז הדין הוא כך,

אם המחבת היה בן יומו, כלומר, בתוך עשרים וארבע שעות האחרונות טיגנו שם חלב, המחבת צריך ליבון. ולמעשה אי אפשר ללבנו, ולכן יש להשליכו.

אם המחבת לא היה בן יומו בזמן שעשו בו בשר, די לו בהגעלה במים רותחים, וניתן להגעיל חלק, ואחריו עוד חלק, ואין צורך להגעיל את כולו כאחד. (בשונה מטבילת כלים).

לגבי הבשר, אם היה המחבת בן יומו, הבשר אסור, ואם לא היה בן יומו, הבשר מותר. 

בס"ד
שלום לרב
מה הדין של מאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי ,בתוך 24 שעות לבישול בשר, האם המאכל בשרי א' טבת תשפ"א / 16 בדצמבר 2020

למנהג הספרדים, המאכל פרווה. ולמנהג האשכנזים הוא בשרי. 

סיר בשרי שבטעות הילדה הרתיחה בו שמנת לבישול... ממש בהתחלת הרתיחה ראיתי וישר שטפתי את הסיר.
לאחר מכן הרתחתי בו מים להרבה זמן...
לפי דעת מרן מה הדין של הסיר לספרדים?
האם עלי לזרוק את הסיר? י"א חשון תשפ"א / 29 באוקטובר 2020

 

אם לא השתמשו בסיר בעשרים וארבע שעות האחרונות למאכלי בשר, אזי השמנת מותרת באכילה.

לגבי הסיר עצמו, יש להכשיר אותו. לכן יש לקחת סיר גדול יותר, ולהרתיח בתוכו מים, וכשהם מבעבעים על האש להכניס לתוכו את הסיר הקטן. וזהו ההכשר שלו. ונכון לעשות כן אחרי עשרים וארבע שעות מזמן שבישלו את השמנת. ואם אין לכם סיר גדול, יש להצניע את הסיר, ולכתוב עליו שהוא צריך הגעלה, ובערב פסח לקחת אותו למרכזים שבהם מגעילים כלים (בשכונות חרדיות בערב פסח יש אנשים שמגעילים כלים בסמוך לבתי כנסיות), ושם יכשירו את הכלי כדת. תבורכו מפי עליון,

צלחת חרסינה בשרית שנפל לתוכה אשל אך מכשרים את הצלחת.
תודה ומועדים לשמחה כ' תשרי תשפ"א / 8 באוקטובר 2020

לצלחת חרסינה אין דרך להכשיר אותה.

אבל אם האשל היה צונן, היא אינה צריכה הכשר,רק שטיפה בלבד. 

האם אפשר לבשל משהו פרווה בסיר בשרי ( עברו 24 שעות) ולערבב אותו בעוגה חלבית? כ"ו אלול תש"פ / 15 בספטמבר 2020

מותר לעשות כן אפילו לכתחילה, אך יש להקפיד שיהיה הסיר נקי. שנה טובה ומבורכת,

מחבת בשרי שהוסיפו לו בבישול דבר שהוא ספק חלבי( לא ידוע אם הוסיפו חמאה או מרגרינה). האם מותר להשתמש במחבת,לפי הספרדים? י' אב תש"פ / 31 ביולי 2020

יש בזה ספק איסור תורה. לכן אין להשתמש במחבת. ולאחר שיעברו מעת לעת, יש בזה מחלוקת מהרשד"ם ומהריב"ל, ודעת רוב הפוסקים כמהרשד"ם שיש להקל. 

האם מחבת פרווה שבישלתי בו עוף בטעות ,מותר לטגן בו מאכלים פרווה כדי לאכלם בארוחה חלבית? כ"א חשון תש"פ / 19 בנובמבר 2019

למנהג הספרדים, מותר. ולמנהג האשכנזים, יש להקל רק אחרי שעברו עשרים וארבע שעות מאז שבישלו שם עוף.

מה דין סיר חלבי שעברו יותר מ24 שעות מאז שבושל בו מאכל חלבי, ובטעות הורתח בו ציר בשרי שהוספתי אח"כ לקדירת בשר? י"ט סיון תשע"ט / 22 ביוני 2019

הסיר החלבי צריך הגעלה.

התבשיל והסיר הבשרי מותרים.

סיר בשרי שבושל בו בשר עם בצל וחריף לאחר מעת לעת בושל בסיר מקרוני האם מותר לאכול את המקרוני שהוא כמובן פרווה עם חלב בצלחת? ד' אלול תשע"ח / 15 באוגוסט 2018

לאחר מעת מעת מותר לכל הדעות. ולמנהג הספרדים מותר אפילו אם נתבשלו האטריות תוך מעת לעת.

כלי חלבי שלא התבשל בו חלב במשך 24 שעות. בטעות בושלו בו שניצלים. מה דינו של הסיר? י"ד טבת תשע"ח / 1 בינואר 2018

הסיר צריך הכשר, כי הוא בלע מטעם בשר ומטעם חלב

האם אפשר לבשל בשר בסיר חדש, אחרי שהרתחתי בו חלב? כ"ה כסלו תשע"ח / 13 בדצמבר 2017

בודאי שאסור, כי הסיר נעשה חלבי.

הכנתי חביתה עם גבינה בתוך מחבת בשרית, מה אני צריך לעשות עם המחבת? י' כסלו תשע"ח / 28 בנובמבר 2017

מנהג הספרדים להקל ולהכשירו על ידי הגעלה ברותחים. אבל האשכנזים מחמירים וסוברים שיש ללבנו באש ממש.

הכנתי חביתה עם גבינה בתוך מחבת בשרית מה אני צריך לעשות עם המחבת? ה' כסלו תשע"ח / 23 בנובמבר 2017

מנהג הספרדים להקל ולהכשירו על ידי הגעלה ברותחים. אבל האשכנזים מחמירים וסוברים שיש ללבנו באש ממש.

 

 

מדוע הרב מציין לעניין ביטול בשישים שמתייחסים למשקל הכפית לעומת משקל התבשיל, ולא לנפח?
והרי הכפית עשויה מתכת ולכן לכפית קטנה משקל גדול יותר מאשר לתבשיל שנפחו פי שישים, ואילו המאכל החלבי שבלעה לא יכול להיות משקלו יותר ממשקל המאכל החלבי בנפח הזהה לנפח הכפית. ז' תמוז תשע"ו / 13 ביולי 2016

הכוונה למשקל סגולי, כלומר, לפי צפיפות החומר, וכמובן שאין ללכת לפי משקל המתכת, אלא לפי משקל התבשיל.

מה לגבי כלים שהם לא בשריים ולא חלביים.
למשל קומקום קטן ששמים בו תמצית בתפזורת להכנת תה.
במה לרחוץ את הקומקום – אפשר לרחוץ בספוגית חלבית או בשרית? כ"ד סיון תש"ע / 6 ביוני 2010

שלום רב!

אפשר לשתוף בכל ספוג שרוצים, רק להקפיד לשטוף את הכלי היטב.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה