הלכה ליום רביעי כ' תמוז תשפ"ה 16 ביולי 2025

חורבן הבית

ימים אלה, הם ימי בין המצרים, שהם הימים שבין שבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב, שבהם צרו האויבים על ירושלים. ואנו מבכים בימים אלה את חורבן בית מקדשינו, וגלותינו מבית חיינו.

ולכאורה יש לשאול, מה הצורך בכל הצער הגדול הזה? לשם מה אנו צריכים לבכות ולהצטער על חורבן הבית? הרי כל המצוות שנצטוינו בהן, יש להן משמעות, יש בהן צורך, וכאן, מנהגי האבלות, מה התועלת בהם? מי שמתאבל בלאו הכי, שיתאבל, ומי שאינו מרגיש צער ואבל, לא יתאבל, מדוע כביכול מכריחים את כולם להכנס לעול האבלות על חורבן הבית?

והנה כמה טעמים יש בדבר: כי באמת, על כל אדם מישראל חובה קדושה מוטלת להתאבל על חורבן הבית ועל גלות ישראל, מפני שבעוונותינו, "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו חרב בימיו", ואילו לא היו בנו אותן הסיבות שגרמו לחורבן הבית, כבר היה נבנה בית המקדש! נמצא אם כן, שכל הצרות הנוראות שעברו על ישראל, וכל הצער הגדול של השכינה על צערם של ישראל, הכל הוא מחמת הדבר הגדול הזה, שעדיין לא זכו ישראל לגאולה השלימה, שהיא תכלית קיום העולם.

ויש להתבונן בזה, שמחמת חורבן הבית וגלותינו, נהרגו כמה וכמה צדיקים גדולים וקדושים אשר היו בישראל, אשר כל אחד מהם הוא כמו אב עבורינו.

ומדוע כל כך נענשו ישראל? אמרו רבותינו, שכאשר זימה באה לעולם, אנדרלמוסיא באה לעולם. וכך אמרו רבותינו, ששאל ה' יתברך את אברהם אבינו, מדוע אתה מצטער על כך שעתיד להחרב בית המקדש? אמר לו אברהם: אני מצטער על נשמות הצדיקים שיסבלו ויהרגו ברציחות נוראיות. ענה לו ה' יתברך: דע לך, כי סיבת מיתתם היא "עֲשׂוֹתָהּ הַמְזִמָּתָה", כלומר, כיון שהיתה זימה בישראל, ובכל מקום שאתה מוצא זימה, כלומר עניני עבירה והעדר הקדושה, אנדרלמוסיה באה לעולם, כלומר, המשחית משחית, ואינו מבחין בין צדיקים לרשעים.

וכה כתב רבינו הקדוש רבי יהונתן איבשיץ, בדרשתו המיועדת לימים אלה:
בני אחי! עורו נא הקיצו משנתכם! ואל תבלו זמן בהבלי העולם בשיחה בטלה, וספורי דברים בעניני מלחמות, מי ינצח ומי ינוצח! כלומר, אל תעסקו כל הזמן בהבלי העולם ובפוליטיקה, כי ביחוד בימים אלה, עלינו לזכור את אותו היום שבו בא הצורר והאויב בחוצות ירושלים, ושפך סוללה והשחית חיל וחומה, אוי נא לנו כי חטאנו! איך לא תדמע עיניכם בזכרכם ימים אלו, גויים רקדו בהיכל ה', בקרדומות באו כחוטבי עצים, להכרית עולל מבחוץ ומחדרים שיבה, כלומר, שהרגו הגויים זקנים וילדי ישראל. עורו אחינו וחוסו על העדר הזמן, כי אין בנבראים יקר כמו הזמן.

וכל אחד צריך לשים לב לדברים, כי כך דרכו של יצר הרע, שבתחילה אומר לו "עשה כך", ולבסוף אומר לו "לך ועבוד עבודה זרה". תחילה אומר היצר הרע לאדם, תשוטט לך להנאתך בתקשורת ובשאר מרעין בישין, לראות מעניני העולם ופוליטיקה, ולבסוף הוא מחטיאו בעבירות החמורות ביותר.

לכן עלינו להתעורר בתשובה בימים אלה, להוסיף קדושה בישראל, בשמירת העינים והדיבור והמחשבה, להתעדן ולהתקדם בתיקון המידות, באהבת חינם, ולהתרחק משנאת חינם אשר היא הסיבה העיקרית לגלותינו מארצינו.

ובשכר זאת אל חי נעלם, יחוס על שארית ישראל, וישוב לגאול אותנו גאולה שלימה, במהרה בימינו. אמן.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה