הלכה ליום חמישי א' שבט תשפ"ה 30 בינואר 2025

ההלכה מוקדשת להצלחה לרגל חתונת בנינו היקרים

גבריאלה הדסה (לוי) הי"ו (ק"ק ליעדז יע"א) ויהונתן (מושקובסקי) הי"ו (ק"ק גייטסהעד יע"א)

בשבח והודאה לבורא עולם על החתונה שהתקיים אתמול כ"ט טבת תשפ"ה

הוקדש על ידי

הרב דניאל ונעמי לוי, אנגלי' (חברי הלכה יומית)

שימוש בפלאטה חשמלית למאכלי חלב ולמאכלי בשר

פלאטה חשמלית שמניח עליה סירים וכדומה שהם של בשר, ומצוי לפעמים שנופל על הפלאטה ממאכלי הבשר, אם כן נמצא שהפלאטה בולעת מטעם הבשר לתוכה. ולכן אם רוצה להניח על גבי הפלאטה מאכל חלבי, אם עושה כן כשהפלאטה נקייה לחלוטין, ומניח עליה את מאכל החלב בתוך כלי, באופן שהאוכל אינו נוגע כלל בגוף הפלאטה, אין בכך כלום והדבר מותר, משום שהכלי אינו בולע מהפלאטה כלל, משום שכלי אינו מבליע לתוך הכלי שסמוך לו בלי שיש ביניהם רוטב, והפלאטה הרי היא יבשה, וכן הכלי שמונח עליה יבש מצידו החיצוני, ולכן אין בכך חשש כלל. אבל אם רוצה להניח מאכל חלבי, כגון בורקס גבינה על גבי הפלאטה בלי שום הפסק של כלי, יש לחוש שמא יבלע טעם בשר הבלוע בפלאטה, בבורקס, וכן הבורקס יפלוט מטעמו לתוך הפלאטה, ונמצאת הפלאטה בלועה מטעם בשר וחלב, ולכן יש להחמיר שלא להניח מאכל חלבי ממש על הפלאטה בלא כלי. (ומכל מקום בספר ילקוט יוסף כתב שהמיקל אף באופן כזה שמניח מאכל חלב ממש על גבי פלאטה הבלועה מטעם בשר, יש לו על מה שיסמוך.)

ואם רוצה לחמם על גבי פלאטה בשרית נקייה היטב לחם, כדי לאכלו עם חלב, יכול להקל בזה בפשיטות, משום שאף אם יבלע הלחם טעם בשר מהפלאטה, מכל מקום מותר לאכול את אותו הלחם עם חלב או גבינה, משום שהבליעה המועטת של טעם הבשר בלחם, אין בה כדי לאסרו באכילה עם גבינה, ולכן גם מותר לאכול כל תבשיל פרווה שנתבשל בכלי של בשר, אחר שיוציאו מהכלי, עם חלב או גבינה. מהטעם הנזכר, שאין די בפליטת טעם הבשר מהכלי אל המאכל, בכדי להחשיבו מאכל בשרי ממש שיהיה אסור לאכלו עם חלב (ודין זה נקרא, "נותן טעם בן נותן טעם של היתר" ויבואר יותר באחת ההלכות בעתיד בעז"ה).

אולם כל מה שכתבנו שמותר לשים לחם על הפלאטה ואין לחוש לטעם הבשר שיבלע בלחם, ומותר לאכלו אחר כך עם חלב, היינו דווקא לעניין איסור בשר וחלב, אבל אם רוצה להשתמש בפלאטה של חמץ כדי להניח עליה מאכלים לפסח, הפלאטה צריכה הכשר על ידי עירוי מים רותחים מהקומקום. ואי"ה יבואר עניין זה בהזדמנות אחרת.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין בנוגע למכונת הדחת כלים לכלי בשר וחלב, אם משתמש בה בנפרד לחלב ולבשר? ט"ו סיון תשע"ה / 2 ביוני 2015

אם מדיחים את הכלים בזה אחר זה, הדבר מותר בלי פקפוק. ואם מדיחים יחד, כלי בשר וכלי חלב, לפי מה שנאמר לנו, הדבר תלוי בסוג המדיח, ולכן איננו משיבים בזה דבר ברור.

האם אין כאן ענין של חזקת בשרי (בפסקה השניה)? כ"ז סיון תש"ע / 9 ביוני 2010

שלום רב!

"חזקת בשרי", או "חזקת חלבי", אינם מושגים הלכתיים לחלוטין. כלומר, מבחינה הלכתית, אף אם הכלי בשרי, אם השתמשו בו למאכל שהוא פרווה, אותו מאכל נשאר פרווה. ומה שאומרים "בחזקת בשרי", הכוונה למאכל שהוא פרווה, אך קרוב לודאי שיש בו תערובת בשר.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה