הלכה ליום שלישי כ"ד כסלו תשס"ח 4 בדצמבר 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לשאול בן ויקטוריה טויה

הוקדש על ידי

אילנית יוספי

מהות נס חנוכה

ימי החנוכה נתקנו משום שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן טהור, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים.

ומבואר בתשובות הגאונים, שהטעם שעברו שמונה ימים עד שהשיגו שמן טהור, הוא משום שהשמנים היו באים ממקום ששמו תקוע, ומשם עד ירושלים היה מרחק מהלך שמונה ימים להליכה וחזרה, ולפיכך המתין להם הקדוש ברוך הוא, ועשה להם נס שמונת ימים, עד שיביאו שמן טהור.

ונודעת קושיית מרן הבית יוסף (סימן תרע.), דהרי כיוון שהיה להם פך שמן להדליק בו יום אחד, אם כן נמצא שלא נעשה הנס אלא שבעה ימים, ואם כן מדוע תקנו חנוכה שמונת ימים.

וכתב מרן הבית יוסף ליישב, שכיוון שבדרך הטבע צריך היה השמן לכלות מן הפך כבר ביום הראשון, ולא כלה השמן, אם כן נמצא שכבר ביום הראשון נעשה להם נס, שלא כלה השמן מן הפך.

ובספר פרי חדש כתב לתרץ קושיית מרן, שהרי אף אם לא היה נעשה נס פך השמן, מכל מקום בודאי שהיו מתקנים יום אחד להודות להשי"ת על עצם הניצחון במלחמה, ואם כן שייך לומר שיום אחד אנו מציינים זכר לניצחון במלחמה, ועוד שבעה ימים אנו מקיימים זכר לנס פך השמן שדלק עוד שבעה ימים.

ועוד כתב לתרץ, שכשנתנו ביום הראשון מעט שמן במנורה, כבר נתמלא הבזיך ששמים בתוכו את השמן, ואם כן נמצא שנעשה נס גם ביום הראשון. ועוד כתב מרן הרב חיד"א ליישב בפשיטות על פי גרסת השאילתות דרב אחאי גאון, שכתב, שלא היה בפך השמן להדליק "אפילו" יום אחד, ולפי זה, אף בלילה הראשון נעשה נס, כיוון שלא היה להם שמן אפילו ללילה אחד.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה