שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג?
תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא.
מי שמדליקים נרות בביתו
הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בביתו ומדליקים נרות חנוכה, יצא ידי חובתו בהדלקה שמדליקים בביתו, ואינו צריך להדליק במקום שנמצא בו. כי מצות נר, "איש וביתו", כלומר, שמצות הדלקת נרות חנוכה פוטרת את כל בני הבית בהדלקה אחת שמדליקים בבית. ולכן אנו נוהגים שרק אבי המשפחה, מדליק נרות בביתו, כי בהדלקה שלו יוצאים כל בני הבית ידי חובתם.
אולם למנהג האשכנזים, כל אחד ואחד מבני הבית מדליק בפני עצמו, ולכן יש אומרים, שאם בעל הבית אינו נמצא בביתו, והוא לן במקום אחר, עליו להדליק במקום שנמצא שם, ויש חולקים.
ולהלכה כתב הגאון הראשון לציון מורינו ורבינו רבי יצחק יוסף שליט"א בספרו ילקוט יוסף (עמוד תפו), שכל מי שמדליקים עליו בביתו יוצא ידי חובת ההדלקה בהדלקה שמדליקים בביתו. ואינו רשאי לכוין שלא לצאת ידי חובה בהדלקה שבביתו, ולהדליק בעצמו, מאחר וכבר יצא ידי חובה בהדלקה שבביתו, ואינו רשאי להוציא עצמו מן החיוב ולברך בפני עצמו.
מי שאין מדליקים בביתו
מי שנוסע מביתו, ויודע שאין בביתו מי שידליק נרות חנוכה, וכגון שבניו ואשתו נמצאים עמו במקום שנמצא. והוא מתארח בבית של יהודי, ומשלם לו עבור על הוצאותיו, כגון עבור אכילה וכדומה. הדין הוא, שעליו להשתתף עם בעל הבית בהוצאות נרות החנוכה, כלומר, שישלם לבעל הבית סכום כסף כלשהו, כדי שיקנה לו חלק בשמן ובפתילות או בנרות של חנוכה. או שיתן לו בעל הבית במתנה חלק בשמן ובפתילות של נרות חנוכה (ויוסיף בעל הבית מעט שמן עבור האורח), ואז יוצא האורח ידי חובתו בהדלקת בעל הבית.
וכתב הגאון הראשון לציון שליט"א (עמוד תעה), שהוא הדין כאשר האדם מסתפק אם מדליקים עליו בביתו, שגם כן עליו להדליק בברכה. והוכיח כן מלשון המהרש"ל ועוד. ולכן אף כאשר יש ספק אם מדליקים עליו בביתו, עליו להדליק במקומו "בברכה".
חיילים בצבא
חיילים ספרדים המשרתים בצבא, יכולים לסמוך על הדלקת נר חנוכה של אביהם בביתם, ואינם צריכים להדליק נרות כלל. וחיילים אשכנזים, אם יש להם חדרים בפני עצמם בצבא, עליהם להדליק נר חנוכה בברכה בחדרם. וכדין אורח שביארנו.
אולם יש להוסיף, שכתב מרן השלחן ערוך (סימן תרעז), אודות מי שנמצא בכפר של גויים, שאין שם נר חנוכה כלל, שאף על פי שמדליקים עליו בביתו, עליו להדליק נר חנוכה בברכה. זכר לנס חנוכה. ולכן, גם חיילים ספרדים, שנמצאים בחזית, ואינם רואים כלל נר חנוכה, עליהם להדליק נר חנוכה בברכה בחדרם.
ואם אין להם חדר בצבא, כגון שהם חונים על פני השדה, או שהם שוכנים בשוחות בלי קירוי וכדומה, ישתדלו להדליק נר חנוכה בתוך עששית (בית מגן מן הרוח העשוי זכוכית), ולא יברכו על ההדלקה. (חזון עובדיה, חנוכה, עמוד קנב והלאה).
