הלכה ליום רביעי כ' כסלו תשפ"ב 24 בנובמבר 2021

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג?

תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא.

מי שמדליקים נרות בביתו
הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בביתו ומדליקים נרות חנוכה, יצא ידי חובתו בהדלקה שמדליקים בביתו, ואינו צריך להדליק במקום שנמצא בו. כי מצות נר, "איש וביתו", כלומר, שמצות הדלקת נרות חנוכה פוטרת את כל בני הבית בהדלקה אחת שמדליקים בבית. ולכן אנו נוהגים שרק אבי המשפחה, מדליק נרות בביתו, כי בהדלקה שלו יוצאים כל בני הבית ידי חובתם.

אולם למנהג האשכנזים, כל אחד ואחד מבני הבית מדליק בפני עצמו, ולכן יש אומרים, שאם בעל הבית אינו נמצא בביתו, והוא לן במקום אחר, עליו להדליק במקום שנמצא שם, ויש חולקים.

ולהלכה כתב הגאון הראשון לציון מורינו ורבינו רבי יצחק יוסף שליט"א בספרו ילקוט יוסף (עמוד תפו), שכל מי שמדליקים עליו בביתו יוצא ידי חובת ההדלקה בהדלקה שמדליקים בביתו. ואינו רשאי לכוין שלא לצאת ידי חובה בהדלקה שבביתו, ולהדליק בעצמו, מאחר וכבר יצא ידי חובה בהדלקה שבביתו, ואינו רשאי להוציא עצמו מן החיוב ולברך בפני עצמו.

מי שאין מדליקים בביתו
מי שנוסע מביתו, ויודע שאין בביתו מי שידליק נרות חנוכה, וכגון שבניו ואשתו נמצאים עמו במקום שנמצא. והוא מתארח בבית של יהודי, ומשלם לו עבור על הוצאותיו, כגון עבור אכילה וכדומה. הדין הוא, שעליו להשתתף עם בעל הבית בהוצאות נרות החנוכה, כלומר, שישלם לבעל הבית סכום כסף כלשהו, כדי שיקנה לו חלק בשמן ובפתילות או בנרות של חנוכה. או שיתן לו בעל הבית במתנה חלק בשמן ובפתילות של נרות חנוכה (ויוסיף בעל הבית מעט שמן עבור האורח), ואז יוצא האורח ידי חובתו בהדלקת בעל הבית.

וכתב הגאון הראשון לציון שליט"א (עמוד תעה), שהוא הדין כאשר האדם מסתפק אם מדליקים עליו בביתו, שגם כן עליו להדליק בברכה. והוכיח כן מלשון המהרש"ל ועוד. ולכן אף כאשר יש ספק אם מדליקים עליו בביתו, עליו להדליק במקומו "בברכה".

חיילים בצבא
חיילים ספרדים המשרתים בצבא, יכולים לסמוך על הדלקת נר חנוכה של אביהם בביתם, ואינם צריכים להדליק נרות כלל. וחיילים אשכנזים, אם יש להם חדרים בפני עצמם בצבא, עליהם להדליק נר חנוכה בברכה בחדרם. וכדין אורח שביארנו.

אולם יש להוסיף, שכתב מרן השלחן ערוך (סימן תרעז), אודות מי שנמצא בכפר של גויים, שאין שם נר חנוכה כלל, שאף על פי שמדליקים עליו בביתו, עליו להדליק נר חנוכה בברכה. זכר לנס חנוכה. ולכן, גם חיילים ספרדים, שנמצאים בחזית, ואינם רואים כלל נר חנוכה, עליהם להדליק נר חנוכה בברכה בחדרם.

ואם אין להם חדר בצבא, כגון שהם חונים על פני השדה, או שהם שוכנים בשוחות בלי קירוי וכדומה, ישתדלו להדליק נר חנוכה בתוך עששית (בית מגן מן הרוח העשוי זכוכית), ולא יברכו על ההדלקה. (חזון עובדיה, חנוכה, עמוד קנב והלאה).

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני חנוכה

אורך השיעור: 01:16:42         הורד     (17.56 MB)

על הניסים והקריאה

אורך השיעור: 01:09:09         הורד     (15.83 MB)

מי ומי המדליקין

אורך השיעור: 00:57:03         הורד     (13.06 MB)

דיני השמנים שנותרו מחנוכה

אורך השיעור: 00:55:46         הורד     (12.77 MB)

הלכות החנוכה הלל וקריאת התורה

אורך השיעור: 01:10:58         הורד     (28.43 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

אני נשאוי ברוך ה' ובשבת חנוכה אני ואשתי נהיה בבית ההורים שלי לגבי מוצאש אני צריך להדליק בבית שלי בברכה או שלא צריך כי יצאתי ידי חובה בבית של ההורים שלי כ' כסלו תשפ"ב / 24 בנובמבר 2021

עליך להדליק בבית כשתחזור הביתה. תבורך,

שלום כבוד הרב.
מהי הברכה שמברכים על טורטיה שעשויה ברובה קמח
חיטה ומיעוטה קמח תירס ללא מילוי בתוכה.

ומהי הברכה על טורטיה ממולאת שאופים או מטגנים אותה.
ישנם דעות שונות ואשמח אם כבוד הרב יאמר לי שלא אכשל בברכה.
תודה רבה. כ"א כסלו תשפ"א / 7 בדצמבר 2020

יש בזה מחלוקת הפוסקים. ולעניות דעתי ברכתה המוציא, גם כשהיא ממולאת.

מה לגבי המתארח בבית מלון עם אשתו והבית סגור, ולא מרשים להדליק בחדרים ולא בחדר אוכל אלא רק בלובי. האם ידליק ויאכל משהוא בלובי? או שלא יוצא ידי חובה בהדלקה בלובי המלון? כ"ו כסלו תש"פ / 24 בדצמבר 2019

לא יוצא ידי חובה בהדלקה בלובי. ועליו להדליק בחדרו. ואם הוא חושש להדליק שם אש, ידליק נרות של חשמל, שיש בהן חוט להט (ללא ברכה).

אם בלילה הראשון אשתי הדליקה נר חנוכה בצאת הכוכבים מפני שאני התאחרתי להגיע, בלילה השני כאשר אני מדליק בזמנו עליי לברך שהחיינו?
כלומר, האם מפני"שמצוות נר חנוכה, נר איש וביתו" אני יוצא בהדלקת אשתי לכל העניינים, או שברכת שהחיינו חוזרת על האדם המדליק ואז אני חייב , כ"ז כסלו תשע"ו / 9 בדצמבר 2015

אם לא היית נוכח בלילה הראשון, עליך לברך שהחיינו בלילה השני. וכן אשה שלא היתה בלילה הראשון, תברך שהחיינו בלילה השני בזמן שמדליקים נרות.

כתבתם "אולם יש להוסיף, שכתב מרן השלחן ערוך (סימן תרעז), אודות מי שנמצא בכפר של גויים, שאין שם נר חנוכה כלל, שאף על פי שמדליקים עליו בביתו, עליו להדליק נר חנוכה בברכה. זכר לנס חנוכה. ולכן, גם חיילים ספרדים, שנמצאים בחזית, ואינם רואים כלל נר חנוכה, עליהם להדליק נר חנוכה בברכה בחדרם"
ראה שם ס"ק י"ד במשנ"ב, כי לכאורא משמדליקין עליו בביתו, להיכן נעלם הכלל של סב"ל? כ"ו כסלו תשע"ו / 8 בדצמבר 2015

אף על פי שכן כתב המשנה ברורה, אבל הגאון רבי חיים פלאג'י במועד לכל חי סימן כז כתב שאין זה דומה למה שכתב מרן בסימן תרעו, שאם מדליקין עליו בביתו אין מברכין על הראיה, ששונה הדין כשאין שם ישראל שמדליק כלל. וכן פסק מרן זצ"ל בחזון עובדיה עמוד קנח, והוסיף שנכון לכתחילה לנהוג כהמשנה ברורה שיכוין בפירוש שלא לצאת ידי חובת מה שמדליקים בביתו.

האם למנהג הספרדים קיימת בעיה כאשר כל אחד מבני הבית מעוניין להדליק בעצמו אך רק בעל הבית מברך? כ' כסלו תשע"א / 27 בנובמבר 2010

שלום רב!

ספרדים שרוצים להדליק כל אחד ואחד בלי ברכה, הרי דינם כדין כל מי שירצה להדליק בכל יום מימות השנה נרות חנוכה, שהוא מנהג חסר טעם, כיון שאין זה מנהגינו. וכבר אמר פעם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ז"ל, שספרדים שעושים כן עוברים על "בל תשחית" בשריפת שמן ללא צורך.
ומכל מקום נהגו שילדים קטנים מאד שיש להם מנורת חנוכה של עצמם, מדליקים בה נרות צבעוניים וכדומה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה