תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שאסור לאדם להוסיף על שבחי ה' בתפילה, כלומר, כאשר אומר אדם בתפילה "האל הגדול הגבור והנורא", אסור לו להוסיף על שבחים אלה, כי גנאי הוא להוסיף על שבחי ה', שבלאו הכי לא נוכל להקיף את כולם.
והנה דעת רבינו יצחק מבעלי התוספות, שלא אמרו חכמינו שאסור לאדם להוסיף על שבחו של ה', אלא בנוסח התפילה דוקא, אבל בשירים אחרים שמחבר אדם לכבוד ה', אין בדבר איסור. וכדבריו נקטו להלכה עוד רבים מרבותינו הפוסקים. ולדבריהם מובן, כיצד נהגו רבותינו הקדמונים, רבי יהודה הלוי, רבי אברהם אבן עזרא, רבי משה אבן עזרא, רבי שלמה אבן גבירול ואחרים, להוסיף הרבה על שבחי ה' יתברך, כי לא אסור הדבר אלא בנוסח התפילה דוקא, אבל בשאר תחנונים שבין אדם לעצמו, אין לחוש בזה לאיסור כלל.
אולם מדברי רבינו הרמב"ם משמע, שיש לאסור בזה אפילו בתחנונים אחרים שמחבר אדם לעצמו, מחוץ למסגרת התפילה. ולכן בספר מורה הנבוכים, האריך רבינו הרמב"ם לדבר בגנות המשוררים והמליצים שמרבים בשבחי ה' יתברך. וכדבריו כתבו עוד מרבותינו הראשונים.
אולם מנהגינו לקרות בשירי רבי אברהם אבן עזרא וחביריו, וכפי שהעיד מרן הבית יוסף, שהמנהג להקל בדבר כדעת רבינו יצחק.
אולם יש עוד דיעה בדבר, והיא שיטת תלמידי רבינו יונה והריטב"א, שכתבו דבר המתקבל בטעמו, שלא אסרו רבותינו להוסיף בשבחי ה' יתברך, אלא דוקא בתארים ובשמות, כגון "חזק", "חכם", וכיוצא בזה, אך אם מספר אדם מנפלאות ה' יתברך בהנהגת העולם, כגון שמספר מעשי נסים, ומענין השגחת ה' בעולמו, אין איסור בדבר. ויש מפרשים כן אף בדעת רבינו הרמב"ם. (וגם בזה המנהג כדבריהם להקל על כל פנים מחוץ לנוסח התפילה, כשמשורר בינו לבין עצמו).
ומכל מקום גם לדבריהם, בברכות הראשונות שבתפילה, אין להוסיף שום שבח על שבחי ה' יתברך, שהרי בכך משנים ממטבע שטבעו חכמים בנוסח הברכות, כמו שנתבאר.
(ומלבד כל הנ"ל, יש להעיר, שכאשר אדם מדבר כלפי ה' יתברך, אינו יכול לדבר מכל העולה על לשונו, שלפעמים אין לשונו מכוונת יפה, ואפילו בבקשות שאומר לפני ה', צריך שיתבונן לפני שמוציא מילה מפיו, כי אם יבקש אדם בקשותיו בלשון מוטעה, יכול לגרום רעה לעצמו. וכבר האריכו בזה הפוסקים. ובזמנינו מצויים שירי משוררים בני דורינו, שאינם יודעים לחבר שירות ותשבחות בצורה נכונה, ולעתים מדברים כלפי ה' כדבר איש אל רעהו, בחוסר כבוד, ונמצאת כוונתם רצויה אך מעשיהם אינם רצויים. ולשומעים ינעם).
ומכל מקום לכל הדעות, הטוב מכולן הוא, שאם ירצה אדם להוסיף בשבחי ה' יתברך, לא יוסיף תארים חדשים לגמרי, אלא ישתמש בשבחי ה' הנזכרים כבר בפסוקים. וכן סיים מרן השלחן ערוך (סימן קיג), כי הנכון הוא הוא שמי שירצה להאריך בשבחי ה', יאמר אותם בפסוקים.
ולסיכום: בשלוש הברכות הראשונות בתפילה, לכל הדעות אין להוסיף שום דבר, בכדי שלא לשנות מנוסח הברכה. ומחוץ לתפילה, אם ירצה אדם לשורר משירי הקדמונים בשבחי ה' יתברך, יש לו על מה שיסמוך, וכן המנהג להקל. אולם הנכון הוא למי שירצה להאריך מעצמו בשבחי ה', שיאמר כן בלשונות הפסוקים הנמצאים בתנ"ך.
