הלכה ליום שלישי כ"ד טבת תשפ"ו 13 בינואר 2026

שאלה: האם יכול כל אדם לשבח את הקדוש ברוך, בתפילה או בשירות ותשבחות?

תשובה: בברכת "אבות" שבתחילת תפילת העמידה, תיקנו אנשי כנסת הגדולה לומר, "האל הגדול הגיבור והנורא", שהם שבחים להשם יתברך. ואמרו רבותינו (בברכות לג:) שאלמלא שמשה רבינו עצמו שיבח את הקדוש ברוך הוא בתארים אלה, לא היינו יכולים אנו לאמרם, שהרי כל השבחים שנאמרו על ה', הם כאין וכאפס לעומת גדולתו שאין לה חקר. אולם מאחר שמשה רבינו שיבח את ה' בשבחים אלה, ובודאי עשה כן בדיבורו של ה' יתברך, נמצא שמותרים אנו לשבח את ה' יתברך בשבחים אלה. ומבואר עוד בגמרא (מגילה יח.) שגנאי הוא להאריך בשבחי ה' יתברך, וכמו שנאמר "מי ימלל גבורות ה', ישמיע כל תהלתו", כלומר, למי נאה למלל גבורות ה', למי שיכול להשמיע כל שבחיו. ואין זה ביד האדם להשמיע כל שבחי ה' יתברך. ועל כן אמרו, כל המספר שבחו של הקדוש ברוך הוא יותר מדי, נעקר מן העולם, שנאמר, "היסופר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע". עד כאן.
ואמרו עוד בגמרא, מעשה באחד שעלה להתפלל בפני רבי חנינא, אמר "האל הגדול הגבור והנורא האדיר העיזוז האמיץ החזק", אמר לו רבי חנינא, סיימתיה לשבחי דמרך. כלומר, סיימת לומר את השבחים של ה' יתברך? רצונו לומר, בלאו הכי לא תוכל לומר את כל שבחי ה', ואם כן גנאי הוא שאתה מוסיף על השבחים שנזכרו בתפילה כתקנת חז"ל.

וכל נוסח הברכות שתיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה, כולו נעשה בחכמה מיד ה' עליהם השכיל, בידיעת שרשי הדברים, ופעולת כל תיבה ותיבה (מילה ומילה) בעולמות העליונים. וכפי שמבואר בגמרא (שם), כיצד למדו רבותינו מן הפסוקים את כל סדר הברכות. מנין שמזכירים את האבות בתחילת התפילה (אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב), שנאמר "הבו לה' בני אלים", ומנין שאומרים את גבורותיו (האל הגדול הגיבור והנורא), שנאמר "הבו לה' כבוד שמו". ושמו של ה' יתברך, הן גבורותיו הנראות בעינינו בהנהגת העולם. וכן על זה הדרך כמבואר בגמרא שם.

ולפיכך, אסור בהחלט לשנות מן המטבע (מהלשון הקבועה) שתיקנו חכמים בלשונות הברכות. ולכן, כל הברכות כולן, אסור לשנות בהן ולו מילה אחת, אלא יש לאמרן כפי תקנת חז"ל.

ומן האמור מבואר, שפשוט מאד שאסור לאדם להוסיף על שבחי ה' יתברך בלשון התפילה. שמלבד מה שמוסיף בחנם על שבחי ה' יתברך, שהוא דבר מגונה כמו שביארנו, עוד גרע בזה, שהרי הוא משנה מן המטבע שטבעו חכמים בלשונות הברכות.

ובהלכה הבאה נדון אם מותר להוסיף בשבחי ה' בשירות ותשבחות שאינן בלשון התפילה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה