הלכה ליום שלישי ד' אייר תש"פ 28 באפריל 2020

חללי צבא ההגנה לישראל

היום הוא יום זכרון לחללי מערכות ישראל, והנה אנו מפרסמים דברים אלו (בתוספת נופך), שנאמרו מפי מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בכינוס יום הזכרון לפני קרוב לארבעים שנה, ויפים הדברים להאמר גם עתה.

אמרו בגמרא (בבא בתרא י:), הרוגי "לוד", אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם. ופירוש הרוגי לוד, הם האחים פפוס ולוליינוס, במעשה שהיה, שבתו (הבת של) של המלך נמצאה הרוגה, וחשדו הגויים שמישהו מישראל הרג אותה, וגזרו גזירה על כל העם, להשמיד להרוג ולאבד, ועמדו פפוס ולוליינוס, ופדו בנפשם את ישראל, שאמרו, אנחנו הרגנוה, והמלך הרג אותם לבדם, ונשארו כל ישראל לפליטה. ועליהם אמרו רבותיו, כי אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, לרוב גודל השכר שיש להם לעולם הבא.

אין ספק שדברים אלה כוחם יפה גם לגבי חללי צה"ל הקבורים בארץ ישראל, אשר חרפו נפשם במערכות ישראל על גאולתינו ועל פדות נפשינו, מנשרים קלו מאריות גברו, תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.

עמנו למוד סבל ורווי דמעות, על נהרי נחלי דמי אחינו שנשפך כמים, לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז, ומאז חורבן בית קדשינו ותפארתינו, וגלות ישראל מעל אדמתו, נשפך דם ישראל כמים, אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד. ובת קול ממררת בבכי שלוש פעמים ביום ואומרת, "אוי לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגלתי את בני לבין אומות העולם". תמיד היינו מטרה לשנאת הגויים, שנאת עולם לעם עולם, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, כמה מאות קהלות נרצחו באכזריות במסעי הצלב והאינקויזיציה, והאחרון הכביד, בשואה האחרונה אשר נהרגו כששה מליון יהודים ובתוכם גדולי ישראל צדיקים יסודי עולם, ועד עתה, בפרעות שעושים כנגדינו שכינינו הערבים הפלשטינאים, הפוגעים לא אחת בחיילינו. וכבר אמרו במסכת ראש השנה (כג.), אוי להם לאומות העולם שאין להם תקנה.

ואמרו חז"ל (ילקוט שמעוני פרשת מטות), שכל אותם שנרצחו ביד אומות העולם הרשעים, הקדוש ברוך הוא טובל דמם על בגד שלובש עד שנעשה צבעו רווי דם, וכשיגיע יום הדין, אל קנא ונוקם מתעטף באותו הבגד, ורואה את כל גופות הנרצחים ביד בני עוולה, והיה צדק אזור מתניו, לעשות נקמה בגויים תוכחות בלאומים, לאסור מלכיהם בזיקים ונכבדיהם בכבלי ברזל, וכמו שנאמר "ידין בגויים מלא גויות".

יום הזכרון צריך לשמש לנו לא רק כיום אבל על אבדן חללינו, שקשה סילוקם של בחורים כחורבן בית המקדש, אלא גם יום חשבון נפש, עלינו להתאמץ לחזור למסורת אבותינו, לשוב לתורה ולמעשים טובים, ולחנך את בנינו לתורה, וכמאמר הכתוב, שובו אלי ואשובה אליכם. והרי כמה וכמה מהאובדים על קדושת ה' לא נהרגו ולא נרצחו אלא בכדי שימשיך עמינו להתקיים בתורתו, וכמה וכמה נהרגו ממש על קדושת ה', שלא רצו להמיר דתם, ואם כן בודאי שבמותם ציוו לנו החיים, חיי התורה, וכמאמרו של רבינו סעדיה גאון, כי אין אומתינו אומה אלא בתורתה.

זכותם של חללי צה"ל מגיני ארץ קדשינו יחד עם כל קדושי עם ישראל תעמוד לעד להגן אלף המגן על משפחותיהם, ויעמדו בתפילה לפני כסא כבודו על כל עם ישראל לבל נוסיף לדאבה עוד, וכמו שנאמר, לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי ה' יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך, ויקויים בנו מקרא שכתוב, ושמתי מקום לעמי לישראל, ונטעתיו ושכן תחתיו, ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה. וקראת ישועה חומותינו ושערנו תהלה, ותחזינה עינינו בבנין בית מקדשינו אהל בל יצען, בל יסע יתדותיו לנצח, וכל חבליו בל ינתקו, וכבר נאמר, כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה, מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל. ואת רוח הטומאה יעביר מן הארץ ובא לציון גואל במהרה בימינו. אמן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

מנהגי ימי בין המצרים

הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", וכפי שהסברנו אתמול. ברכת שהחיינו טוב להזהר ולא לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מליל שבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב, על פרי חדש, או על בגד חדש. ויניח את הפרי או הבגד עד לאחר תשעה באב, ולא יאכלנו בלא לברך שהחי......

לקריאת ההלכה