הלכה ליום שלישי ה' כסלו תשפ"ב 9 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אפרת רחל בת ג’וליה

הוקדש על ידי

המשפחה

האם מותר לנשים לאכל לפני הקידוש

שאלה: לגבי מה שפורסם ב"הלכה יומית" שלאחר התפילה ביום השבת בבוקר, אסור לטעום שום דבר עד שיקדש על היין. ולפני התפילה מותר לשתות קפה או תה. האם הוא הדין לנשים, שאסורות הן לאכול אחרי התפילה לפני הקידוש, ומותרות לשתות לפני התפילה, או שיש חילוק בדבר?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שאסור לטעום שום דבר לפני הקידוש. וכתבנו שדין זה הוא דוקא כאשר התחייב כבר האדם בקידוש, כלומר שהתפלל כבר. אבל לפני התפילה, שאין האדם מחוייב לקדש על היין, מותר לו לשתות קפה או תה כדרכו בכל יום, שאין הוא מחוייב בקידוש עד לאחר התפילה.

ועתה נבא לדון בדין הנשים בנדון זה. והנדון הוא נחלק לשנים.

כי הנה ביארנו כבר בעבר, שהאשה אינה חייבת להתפלל בכל יום שלש תפילות, אלא תפילה אחת בלבד. וכל אשה רשאית להתפלל איזו תפילה שהיא בוחרת להתפלל, שחרית, מנחה, או ערבית. ומעתה הדבר פשוט לכאורה, שאסור לאותה האשה שמתפללת לטעום שום דבר אחרי שהתפללה כבר, שהרי היא מחוייבת במצות הקידוש, ואסור לטעום שום דבר לפני הקידוש. ועל כן דינה של אשה זו המתפללת תפילת שחרית ותפילת מוסף, שווה לחלוטין לדין האנשים, שמותר להם לשתות קפה או תה לפני התפילה, אבל אחרי התפילה אסור להם לטעום שום דבר עד שיקדשו על היין.

אבל אשה שאינה נוהגת להתפלל שחרית ומוסף, יש להסתפק בדינה לענין זה. כי יש מקום לומר, שמאחר שאינה מתפללת שחרית, הרי היא מחוייבת בקידוש משעה שהיא קמה בבוקר, שאין החיוב בקידוש תלוי לגביה בתפילה, שהרי היא אינה מתפללת כלל, ועל כן יהיה אסור לה לטעום דבר עד שתקדש על היין.

אולם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בספרו חזון עובדיה, כתב שנשים שאינן מתפללות שחרית ומוסף, והן מרגישות חולשה, רשאיות להקל לשתות קפה או תה בבוקר יום השבת, אף על פי שעדיין לא קידשו על היין. וטעמו בזה, מפני שאף על פי שלדעת הרמב"ם ומרן השלחן ערוך אסור לטעום שום דבר לפני הקידוש של הבוקר, מכל מקום לדעת רבינו הראב"ד, מותר לאכול או לשתות לפני הקידוש של הבוקר. שאין הקידוש מעכב את האכילה אלא בליל שבת דוקא, אבל הקידוש של הבוקר אינו חמור כל כך, ומותר לאכול גם לפני שיקדשו.

ואף על פי שלענין הלכה אנו תופסים כדעת הרמב"ם שאסור לאכול לפני הקידוש, מכל מקום יש לצרף לזה את שיטת המאירי, שאין הנשים מחוייבות בכלל בקידוש של שבת בבוקר. ובהצטרף שתי הדעות הללו, יש לנו מקום להקל לנשים המרגישות חולשה, שתוכלנה לשתות איזה דבר בקומן בשנתן בבוקרו של יום השבת, אף על פי שעדיין לא קידשו על היין.

ועל כן לסיכום: נשים המתפללות שחרית ומוסף בבוקר יום השבת, רשאיות לשתות קפה או תה לפני התפילה. ולאחר התפילה הרי הן מחוייבות בקידוש ואסורות הן לטעום שום דבר, כדין האנשים. ואשה שאינה מתפללת כלל בבוקר יום השבת, מפני שהיא טרודה בטיפול בילדיה וכיוצא בזה, מותר לה לשתות קפה או תה בקומה משנתה בכדי לחזק את כוחה, אף על פי שעדיין לא קידשה על היין.

ונשים שרגילות להתפלל בכל שבת שחרית ומוסף, אף הן רשאיות לשתות קפה או תה בבוקר לפני התפלה, ולאחר מכן יעשו קידוש על היין. (וראה בחזון עובדיה ח"ב עמוד קסז).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אישה שלוקחת כדורים למניעת הריון (כמובן בזמנים שמותר לפי ההלכה) והרופא אמר לה שצריך לקחת בשעה מסויימת. האם יכולה לקחת אותם לפני הקידוש בשבת או לפני ההבדלה? כ"א חשון תשע"ז / 22 בנובמבר 2016

אם היא לוקחת אותם עם מים, כדאי שתקח אותם לאחר הקידוש. ולפני הבדלה יש יותר מקום להקל. ואם לוקחת בלי מים, יכולה להקל בכל אופן.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה