הלכה ליום שלישי ה' כסלו תשפ"ב 9 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אפרת רחל בת ג’וליה

הוקדש על ידי

המשפחה

האם מותר לנשים לאכל לפני הקידוש

שאלה: לגבי מה שפורסם ב"הלכה יומית" שלאחר התפילה ביום השבת בבוקר, אסור לטעום שום דבר עד שיקדש על היין. ולפני התפילה מותר לשתות קפה או תה. האם הוא הדין לנשים, שאסורות הן לאכול אחרי התפילה לפני הקידוש, ומותרות לשתות לפני התפילה, או שיש חילוק בדבר?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שאסור לטעום שום דבר לפני הקידוש. וכתבנו שדין זה הוא דוקא כאשר התחייב כבר האדם בקידוש, כלומר שהתפלל כבר. אבל לפני התפילה, שאין האדם מחוייב לקדש על היין, מותר לו לשתות קפה או תה כדרכו בכל יום, שאין הוא מחוייב בקידוש עד לאחר התפילה.

ועתה נבא לדון בדין הנשים בנדון זה. והנדון הוא נחלק לשנים.

כי הנה ביארנו כבר בעבר, שהאשה אינה חייבת להתפלל בכל יום שלש תפילות, אלא תפילה אחת בלבד. וכל אשה רשאית להתפלל איזו תפילה שהיא בוחרת להתפלל, שחרית, מנחה, או ערבית. ומעתה הדבר פשוט לכאורה, שאסור לאותה האשה שמתפללת לטעום שום דבר אחרי שהתפללה כבר, שהרי היא מחוייבת במצות הקידוש, ואסור לטעום שום דבר לפני הקידוש. ועל כן דינה של אשה זו המתפללת תפילת שחרית ותפילת מוסף, שווה לחלוטין לדין האנשים, שמותר להם לשתות קפה או תה לפני התפילה, אבל אחרי התפילה אסור להם לטעום שום דבר עד שיקדשו על היין.

אבל אשה שאינה נוהגת להתפלל שחרית ומוסף, יש להסתפק בדינה לענין זה. כי יש מקום לומר, שמאחר שאינה מתפללת שחרית, הרי היא מחוייבת בקידוש משעה שהיא קמה בבוקר, שאין החיוב בקידוש תלוי לגביה בתפילה, שהרי היא אינה מתפללת כלל, ועל כן יהיה אסור לה לטעום דבר עד שתקדש על היין.

אולם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בספרו חזון עובדיה, כתב שנשים שאינן מתפללות שחרית ומוסף, והן מרגישות חולשה, רשאיות להקל לשתות קפה או תה בבוקר יום השבת, אף על פי שעדיין לא קידשו על היין. וטעמו בזה, מפני שאף על פי שלדעת הרמב"ם ומרן השלחן ערוך אסור לטעום שום דבר לפני הקידוש של הבוקר, מכל מקום לדעת רבינו הראב"ד, מותר לאכול או לשתות לפני הקידוש של הבוקר. שאין הקידוש מעכב את האכילה אלא בליל שבת דוקא, אבל הקידוש של הבוקר אינו חמור כל כך, ומותר לאכול גם לפני שיקדשו.

ואף על פי שלענין הלכה אנו תופסים כדעת הרמב"ם שאסור לאכול לפני הקידוש, מכל מקום יש לצרף לזה את שיטת המאירי, שאין הנשים מחוייבות בכלל בקידוש של שבת בבוקר. ובהצטרף שתי הדעות הללו, יש לנו מקום להקל לנשים המרגישות חולשה, שתוכלנה לשתות איזה דבר בקומן בשנתן בבוקרו של יום השבת, אף על פי שעדיין לא קידשו על היין.

ועל כן לסיכום: נשים המתפללות שחרית ומוסף בבוקר יום השבת, רשאיות לשתות קפה או תה לפני התפילה. ולאחר התפילה הרי הן מחוייבות בקידוש ואסורות הן לטעום שום דבר, כדין האנשים. ואשה שאינה מתפללת כלל בבוקר יום השבת, מפני שהיא טרודה בטיפול בילדיה וכיוצא בזה, מותר לה לשתות קפה או תה בקומה משנתה בכדי לחזק את כוחה, אף על פי שעדיין לא קידשה על היין.

ונשים שרגילות להתפלל בכל שבת שחרית ומוסף, אף הן רשאיות לשתות קפה או תה בבוקר לפני התפלה, ולאחר מכן יעשו קידוש על היין. (וראה בחזון עובדיה ח"ב עמוד קסז).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אישה שלוקחת כדורים למניעת הריון (כמובן בזמנים שמותר לפי ההלכה) והרופא אמר לה שצריך לקחת בשעה מסויימת. האם יכולה לקחת אותם לפני הקידוש בשבת או לפני ההבדלה? כ"א חשון תשע"ז / 22 בנובמבר 2016

אם היא לוקחת אותם עם מים, כדאי שתקח אותם לאחר הקידוש. ולפני הבדלה יש יותר מקום להקל. ואם לוקחת בלי מים, יכולה להקל בכל אופן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה