תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את עצם ההיתר להכנת שעון מעורר מערב שבת, בכדי שיצלצל בשבת. ועתה עלינו לדון האם בשעה שהשעון מצלצל כבר, מותר ללחוץ על המתג המביא לכך שיפסיק את צלצולו.
והנה אם נבא לדון בשעונים הנפוצים יותר בזמנינו, שהם חשמליים, ובדרך כלל על ידי לחיצה על איזה כפתור מיד נעשית איזו פעולה שיש לה השלכה הלכתית, לא נוכל להשיב תשובה ברורה, כי אי אפשר להכנס לפרטים אלה לדון על כל שעון ושעון. ועל כן נדון עתה רק בשעונים המופעלים על ידי "קפיץ" הנמתח מערב שבת, ועל ידי שחרורו בשעה המתאימה מופעל הפעמון המעורר שעל גבי השעון.
כי הנה עיקר האיסור על השמעת הקול בשבת על ידי כלי נגינה וכדומה, הוא מגזירת רבותינו, שגזרו שאסור להשמיע קול על ידי כלי בשבת. והנה גם אם יש איסור להפעיל בשבת עצמה את השעון מעורר, מכל מקום להפסיק את פעולת הפעמון בודאי שאין שום איסור, שהפסקת כל הפעולה אינה איסור. ולכן העיקר שיש להקל בדבר בפשיטות.
ולענין אם מותר יהיה להרים את הכפתור המפעיל את הפעמון, כדי שיצלצל בשעה המיועדת בשבת. הנה לכאורה יש לאסור בזה, מכיון שעל ידי הרמת הכפתור הוא משמיע קול על ידי כלי בשבת. אולם מרן הרב זצ"ל (בתשובה שבספר ילקוט יוסף) כתב שגם בענין זה יש להקל. משום שהרמת הכפתור אינה פעולה המביאה מיד להפעלת הפעמון, אלא רק לאחר זמן. ופעולה כזו מוגדרת "גרמא". (וכל מלאכה שהיא בדרך גרמא, היא קלה יותר מבחינה הלכתית, ולכן דבר זה מהווה שיקול נוסף להקל בדבר). ומכיון שעצם הפעלת הפעמון אינה שווה לגמרי להפעלת "כלי שיר" בשבת. לכן יש להקל אף בהרמת הכפתור שיביא להפעלת הפעמון בשבת.
ולסיכום: שעון מעורר חשמלי, אין ללחוץ על אף אחד מהכפתורים שבו בשבת. אולם שעון מעורר המופעל על ידי קפיץ, מותר ללחוץ בשבת על הכפתור הגורם שלאחר זמן הפעמון שעל גבי השעון יצלצל. וכמו כן מותר להרים את הכפתור בכדי להפסיק את צלצול הפעמון. (וכן מותר לכוין את מחוג השעון המעורר, בכדי שיצלצל בשעה הנכונה בבוקר, לצורך קימה לבית הכנסת וכדומה).