הלכה ליום ראשון ט"ז שבט תש"ע 31 בינואר 2010

ההלכה מוקדשת לזיווג הגון

לאהרון בן אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

האם הבת רשאית לומר קדיש

שאלה: מי שמת בלא בנים, האם רשאית בתו לומר קדיש לעלוי נשמתו?

תשובה: הנה עצם אמירת הקדיש היא מעלה גדולה ותועלת שלא ניתן לשערה לכבוד נשמת האב או האם שנפטרו מן העולם. שאם נגזרו עליהם עונשים, על ידי אמירת הקדיש מיקלים מעליהם את עונשם, ולפעמים מבטלים מהם את העונש לגמרי. וכן אם נגזר עליהם שיהיה חלקם בגן עדן, הרי על ידי אמירת הקדיש הם עולים ומתעלים עוד ועוד מחיל אל חיל. ועל כן בודאי שמוטל עלינו לראות, כאשר נפטר אדם מן העולם בלא בנים, האם אפשר שבנותיו יאמרו קדיש לעלוי נשמתו, אם לאו.

ובודאי שאין כל אפשרות שהבנות תאמרנה קדיש בנוכחות עשרה נשים מישראל, כי הנה ידוע, שהקדיש הוא בכלל הדברים שבקדושה שאסור לאמרם אם אין שם עשרה אנשים מישראל, וכדין אמירת "ברכו את ה' המבורך", ועל כן נדון השאלה נסוב על אופן שהבת באה לומר קדיש בפני עשרה אנשים מישראל, ויש לדון אם אין בזה איזה חשש איסור.

ואחד מגדולי האחרונים, הרב בעל ספר שבות יעקב, דיבר מענין זה בספרו, וכתב שלמעשה ענין אמירת הקדיש יכול להיות שייך גם לבנות, שבודאי על ידי אמירת הקדיש הן מביאות תועלת גדולה לנשמת ההורים. אולם כתב, כי אין להתיר שהבנות תאמרנה קדיש בבית הכנסת, אלא אך ורק כאשר מתאסף מנין אנשים בביתן, ונאמרים שם דברי תורה או מתקיימת שם תפילה, שאז יכולות לומר קדיש לעלוי נשמת אביהן.

והגאון בעל ספר תשובה מאהבה, כתב שבעיר אמסטרדם אירע דבר כזה, שנפטר אדם בלא בנים, והיו הבנות אומרות קדיש (ומשמע שהיו אומרות קדיש גם בבית הכנסת), ולא מיחו בידה חכמי העיר (כלומר, לא היתה התנגדות למנהגה), ובעל חוות יאיר (הלא הוא הגאון רבי יאיר בכרך ז"ל) כתב בתשובותיו, שבאמת נראה שאמירת הקדיש שייכת גם לבת, ומסתבר שיש באמירת הקדיש על ידה תועלת ונחת רוח לנפש אביה, כי זרעו היא, ומכל מקום כתב, שלפי דעתו אין לאפשר מנהג כזה שהבת תאמר קדיש, משום שעל ידי הנהגת דבר חדש שכזה, יבאו לפרוץ פרצות בישראל, כמו שאנו רואים במעשיהם של ראשוני הרפורמים, שהתחילו בשינויים שאינם נוגדים את עיקרי הדת, ולבסוף יצאו עוקרים את כל גופי התורה. לכן למעשה כתב שאין לאפשר אמירת קדיש על ידי הבת. אולם הגאון בעל תשובה מאהבה סיים בדבריו, שראה מנהג יפה בקהל קדוש בעיר פראג, שמתאספים לעזרת הנשים בבית הכנסת זקנים וזקנות לומר שם תהלים בבוקר אחרי תפילת שחרית, ואחר סיום כל ספר התהלים, היו בנות יתומות אומרות שם קדיש. אבל בבית הכנסת המיוחד לתפילה לא נראה כדבר הזה.

ועל כן מבואר מדברי התשובה מאהבה, שלהלכה אין להתיר אמירת קדיש על ידי נשים בבית הכנסת, הואיל ודבר זה עלול להביא לקלקולים גדולים, וחכמי התורה התנגדו בדרך כלל למנהג שכזה. אבל במקום אחר, וכגון בבית, או בהתארגנות בעזרת הנשים וכדומה, יש להתיר אמירת קדיש על ידי בנות הנפטרים, שלא השאירו בנים בעולם הזה. והעיקר להלכה כדברי התשובה מאהבה. וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א.

לכן לסיכום: מי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים לאמירת קדיש לעלוי נשמתו, וזכה שיש לו בנות צדקניות הרוצות לומר קדיש לעלוי נשמתו, יש לאפשר להן לומר קדיש כאשר מתאספים מנין אנשים בבית לאמירת דברי תורה, או לאחר קריאת תהלים באיזה מקום שיהיה. אבל באולם הגדול של בית הכנסת, אין להנהיג אמירת קדיש על ידי אשה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אשה כבר אמרה קדיש בבית הכנסת ולא באספה בביתה או בעזרת נשים, אלא היא בעזרת נשים והגברים ענו אמן. האם באופן כזה צריך לענות לה אמן או שב ואל תעשה עדיף א' סיון תשפ"ב / 31 במאי 2022

אם הכל על טהרת הקודש, יענו אמן. אבל אם יש בדבר פירצה, או שרוצים להנהיג הנהגות כדרכי הרפורמים והמתחדשים שיש בזמנינו, לא יענו אמן. וכבר כתבנו שההנהגה הנכונה היא רק שתאמר בלחש, ורק כאשר אין אפשרות אחרת.

היכן כתב דברים אלו המצ"ב הרב עובדיה יוסף זצ"ל? ט' סיון תשע"ט / 12 ביוני 2019

חזון עובדיה אבלות, חלק ראשון עמוד שנו.

האם אשה או אמא יכולה לומר קדיש?
למה אשה אינה יכולה לומר קדיש בבית הכנסת אם היא אומרת ברכת הגומל ?
האם היא יכולה לומר קדיש לבד בקול רם או ברקע הגברים שאומרים קדיש בקול רם ?
האם אשה יכולה לומר דברי תורה בפני משפחתה או חברים? י"ח שבט תש"ע / 2 בפברואר 2010

שלום רב!

אשה שתאמר קדיש ולא ישמעו אותה, לכאורה אין תועלת באמירת הקדיש. אך יש לדון בדבר.

אשה או אמא יכולה לומר קדיש, אך עיקר התועלת היא בזרעו של האדם, ובתו נקראת זרעו. לכן לא רצו הפוסקים להקל אלא בזרעו דוקא. ואם אין לו זרע, עדיף יותר שישכרו בתשלום, איש אחד, שיאמר קדיש בכוונה לעלוי נשמת הנפטר.

ברכת הגומל נהגו בכל תפוצות ישראל לברך, ואין בזה שום חשש מצד מקלקלי הדת, שיש לחוש לדרכיהם בענין גדול כזה של קדיש.

אשה יכולה לומר דברי תורה בפני משפחתה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה