הרבה מן ההלכות הנוגעות לתפלה, למדו רבותינו מן המעשה המובא בתחילת ספר שמואל, אודות חנה, אמו של שמואל הרמתי, שהלכה לבית המקדש והתפללה לפני ה' שיזכה אותה בפרי בטן. ואכן מכח תפלתה נולד לה בנה הקדוש, הוא הנביא שמואל.
איסור ישיבה סמוך למתפלל
ובגמרא במסכת ברכות (לא:) למדו ממה שאמרה חנה לעלי הכהן בשעה שהתפללה, "אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה'", מלמד, שאסור לאדם לשבת בתוך ארבע אמות של המתפלל. כלומר, כאשר אדם מתפלל תפילת העמידה, אסור לשבת בתוך ארבע אמותיו. ושיעור ארבע אמות הוא קרוב לשני מטר.
והנה אין חילוק בזה אם בא לשבת לפני המתפלל, או בצדדיו, שכל שהוא בתוך ארבע אמות של המתפלל אסור לשבת שם, אלא ירחיק מעט יותר מארבע אמות, ואז רשאי לשבת. ופשוט שאין חילוק בזה אם המתפלל הוא איש, או שהיא אשה שמתפללת, שבכל אופן אסור לשבת בתוך ארבע אמותיו של המתפלל.
טעם האיסור
נחלקו רבותינו הראשונים בטעם האיסור לשבת סמוך למתפלל. והרב בעל הלכות גדולות כתב, שטעם האיסור בזה הוא מפני שהשכינה שורה בתוך ארבע אמות של המתפלל. ומפני כבוד השכינה אסור לשבת שם. וכן משמע מדברי הזהר הקדוש, כי עיקר האיסור בזה הוא מחמת כבוד השכינה.
ורבינו הטור כתב, שהטעם הוא מפני שנראה הדבר כאילו חבירו מקבל עליו עול מלכות שמים, ואילו הוא יושב בטל בשלוות נפש ואינו מקבל עליו עול מלכות שמים.
והרב רבינו המאירי כתב, שטעם האיסור הוא כדי שלא יתבלבל המתפלל בשעת תפילתו מחמת הסובבים אותו. ועוד כתב בספר המכתם, שאסור לשבת סמוך למתפלל, כדי שלא יתבייש המתפלל מחבירו שרואה שהוא בוכה בתפילתו.
ישיבה מאחורי המתפלל
והנה לענין ישיבה מאחורי אדם המתפלל, יש לדון בזה לפי הטעמים שהזכרנו, כי אם נאמר שהאיסור לשבת בסמוך למתפלל הוא מפני כבוד השכינה, הרי שיש לנו לאסור בזה אף מאחורי המתפלל, אבל אם נאמר שטעם האיסור בזה הוא בכדי שלא יתבייש המתפלל, או בכדי שלא יתבלבל, אם כן לא שייך טעם זה כאשר הוא יושב מאחוריו.
ולהלכה, רבינו הרמב"ם (בפ"ה מהלכות תפלה) כתב, שאסור לישב "בצד העומד בתפלה". ומשמע קצת שמאחוריו רשאי לשבת. וכן מרן השלחן ערוך (סימן קב) כתב, שאסור לישב בתוך ארבע אמות של המתפלל "בין מלפניו בין מן הצדדין", ומשמע קצת שמאחריו מותר. וכן כתבו כמה מגדולי האחרונים, שלדעת מרן השלחן ערוך, מותר לשבת מאחורי המתפלל. אולם יש מחמירים בדבר. הלכך, המחמיר שלא לשבת מאחורי המתפלל, תבא עליו ברכה. ולמנהג האשכנזים יש לאסור בזה בפשיטות, שלא לשבת מאחורי אדם המתפלל, שכן פסק בפירוש רבינו הרמ"א, שבני אשכנז קבלו הוראותיו.
ישיבה בסמוך לשליח ציבור
ומן האמור אנו למדים שהוא הדין לגבי אדם הרוצה לשבת בסמוך לחזן המתפלל בחזרת התפילה, שאסור לו לשבת, אלא אם הוא מחוץ לארבע אמותיו של החזן. וכן כתב להעיר על זה מרן רבינו הגדול זצ"ל בשו"ת יחוה דעת (חלק ה), שאף המיקלים לשבת בחזרת השליח ציבור, צריכים להזהר שלא לשבת בתוך ארבע אמותיו של החזן.
ולסיכום: אסור לשבת בסמוך לארבע אמותיו (שני מטר) של המתפלל תפילת העמידה. בין מלפניו, ובין מצדדיו. ויש מחמירים בזה אף כשהוא יושב מאחורי המתפלל. והוא הדין שאסור לשבת בסמוך לשליח ציבור בשעה שהוא מתפלל.
