הלכה ליום חמישי כ"ח טבת תש"ע 14 בינואר 2010

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הגביר רבי משה סאבא, אשתו, בנו וכלתו ז"ל

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

שאלה: נולד לנו בשעה טובה בן, ואנו עומדים סמוך למועד ברית המילה שלו. האם ישנה עדיפות ללקיחת מוהל שהוא גם רופא, ואילו דברים עלינו לוודא לפני בחירת המוהל?

תשובה: ברית המילה היא מצוה שהרבה דינים תלויים בה. ועל המוהל לדעת היטב את טיב מלאכתו, הן מההיבט ההלכתי, שהוא בקי ויודע את הדינים השייכים למצות המילה, והן מבחינה מעשית, שהוא אומן המכיר במלאכתו, ורגיל ומנוסה, ולמד אצל מוהל אחר שהוא עצמו מומחה המפורסם בשמו הטוב. וכך יש לקוות שהברית תיערך כדת וכהלכה על הצד הטוב ביותר.

והנה לאחרונה, לאחר לחץ כבד מצד כלי התקשורת, ומצדם של גורמים אחרים, אנו שומעים יותר ויותר על הורים האומרים כי בדעתם לקחת למילת בנם דוקא מוהל שהוא רופא, שהרי המילה היא פעולה רפואית, והיאך נפקיר את בנינו בידו של אדם הנראה כרב, ואינו מבין ברפואה דבר וחצי דבר? הלא בכך אנו מכניסים את בנינו לסכנה גדולה. וכבר נודע והתפרסם על כמה וכמה מקרים בהם התינוק ניזוק בצורה קשה מחמת המילה, ועל ידי רופא מוהל, ודאי לא נחוש לדבר זה, שהרי הרופא יודע איך להתנהל ולטפל בכל מצב.

והנה ראשית כל יש לדעת, כי עצם הטענה אינה נכונה. שהרי המקרים בה תינוק ניזוק מחמת המילה, הם מקרים נדירים אשר נער יספרם. ומוהלים מומחים שמלו תינוקות לאלפים ורבבות ממש, לא ראו בימי חייהם אלא מקרים נדירים מאד מאד ובודדים של מילה שלא נעשתה כראוי.

והנה מלאכת המילה, אינה חכמה כל כך, כי אם אומנות. וכשם שכל אדם בר דעת מבין שמאכלים מסורתיים, טוב להם שתכין אותם עקרת בית מנוסה זקנה ורגילה במאכלים אלה, שכך הם יצאו ערבים וטובים לחיך, ואילו השף הגדול ביותר עם כל חכמתו לא יוכל להגיע לתוצאה אליה היא מגיעה, כמו כן הדבר בברית מילה. שהמוהלים הטובים ביותר הם דוקא הותיקים, ואלו שנתברכו בידיים טובות, וברגישות המתאימה, שהם היודעים לערוך את הבריתות בזריזות רבה, ובחכמה ותבונה, ואילו לעומתם, כמה מוהלים שהם גם רופאים, אינם יודעים היטב את מלאכת המילה, והם מתייחסים אליה כאל ניתוח לכל דבר, שנערך במשך דקות ארוכות בהן התינוק זועק לשמים מרוב צערו. ובודאי אין הדבר נכון להביא לסבל שכזה לתינוק שלא לצורך.

ומלבד כל זאת, המוהלים הותיקים יודעים היטב איזה תינוק הוא מוכן למילה, ואיזה תינוק אינו מוכן עדיין למילה. וכמו כן הם עוברים הכשרה מתאימה לדעת מה לעשות במקרה חירום, כגון כאשר קיימת בעיה של קרישת דם וכיוצא בזה. נמצא שאינם יורדים במאומה מחבריהם הרופאים בענין זה.

ועוד נוסף על כל זאת, והוא הדבר שממנו יש להזהר ביותר, שרבים מאד מהמוהלים החדשים, אינם מלים את התינוק כראוי על פי ההלכה, כי הם משתמשים במילה בכלים חדשים הנקראים "מגן קלאמפ", או "מגן צר", שגורמים שהתינוק אינו מדמם כמעט בשעת המילה, ולדעת גדולי הפוסקים בזמנינו, ובראשם מרן הגאון רבי משה פיינשטין, ומרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, אסור בהחלט להשתמש בכלים אלה. ואלה המוהלים מקשים עורפם כנגד הוראת גדולי ישראל, וממשיכים למול בכלים אלה.

וכמה פעמים ראינו שמרן הרב שליט"א הוזמן לסנדקאות, וראה שהמוהל הוא מאותם המלים בעזרת מגן צר, ומרן סירב להשתתף בברית המילה, על כל המשתמע מכך, וכן נהגו עוד מגדולי הרבנים.

ואמנם אם ימצא מוהל ירא שמים שהוא גם רופא, וגם הוא ותיק במלאכה זו, לא יגרע חלקו מחמת זה שהוא רופא, ורשאים להזמינו לערוך את המילה, אך דרך כלל אין להתפעל ממה שהמוהל רופא, כי אין הצר שווה בנזק המלך, ושומע לנו ישכון בטח.

ולסיכום: יש לקחת מוהל שהוא ירא שמים בלי ספק, ושידוע מפי תלמידי חכמים אמיתיים שהוא מנוסה ומתאים לעסוק במלאכה זו. ואין להתפעל מדברי הפחדה והסתה הקוראים לקחת דוקא מוהל שהוא גם רופא, כי אין בדבר צורך כלל ועיקר.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם בברית מילה עפ"י ההלכה מותר להשתמש במחיצה במציצת דם כדי לשמור על סטריליות? י"ד טבת תשע"ט / 22 בדצמבר 2018

לפי דעת מרן זצ"ל, אין להקל בזה. ולכן אם אין צורך רפואי חיוני, בודאי שאין להקל. ורק יש נוהגים היתר בדבר כשמדובר במקרה שיש חשש ממשי של מחלוקת וכדומה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה