הלכה ליום ראשון י"ח כסלו תשע"ז 18 בדצמבר 2016

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חנה בת אסתר

הוקדש על ידי

בנה - יצחק

שאלה: מי שהסיר את המזוזה מפתח ביתו לצורך בדיקתה לראות אם היא כשרה, האם בשעה שהוא חוזר וקובע את המזוזה בפתח ביתו עליו לברך "לקבוע מזוזה", או לא?

תשובה: מרן השלחן ערוך (סימן ח) כתב, לגבי אדם הלובש טלית, והוא פושט את טליתו על מנת ללובשה שוב מיד לאחר מכן (כגון שהוא משאילה לכמה דקות לאדם אחר), שעליו לברך שנית בשעה שהוא חוזר ללובשה. והרמ"א כתב, ויש אומרים שכל שהיה בדעתו מתחילה לחזור ולהתעטף בטלית, אינו חוזר ומברך. והסכימו רבותינו האחרונים לדברי הרמ"א בזה, שכל שמתחילה חשב לחזור וללבוש מיד לאחר מכן את הטלית, אינו חוזר ומברך עליה שנית.

ואף על פי שאנו פוסקים בדרך כלל על פי דעת מרן הקדוש שקבלנו הוראותיו, מכל מקום כתב הרב חיד"א, שבענין כזה שדעת הרבה מהפוסקים היא שלא כדעת מרן, יש לנו לחוש לאיסור ברכה לבטלה אף נגד דעת מרן השלחן ערוך. ולכן העיקר להלכה שכל שמתחילה היה בדעתו לחזור וללבוש את הטלית, אינו חוזר לברך עליה.

ומעתה נראה לכאורה שהוא הדין לגבי מזוזה, שמכיון שבשעה שהסיר את המזוזה היה בדעתו לחזור ולקבעה, לכן לא יברך עליה בשעה שחוזר לקובעה.

אלא שיש לחלק בין הנדונים, שהרי במזוזה, זה שמסירה אינו יודע בודאות אם יחזור לקבעה בפתח ביתו, שהרי הוא מוציאה לבדיקה לראות אם היא כשרה, ואם ימצא שאינה כשרה, יצטרך לקבוע בפתח מזוזה אחרת. נמצא שאין הדבר ברור שיחזור לקבוע את המזוזה, ובמקרה כזה, גם בדין הטלית חוזר ומברך, וכגון שהוא פושט את הטלית ואינו יודע אם יחזור להתעטף בה שנית, שלכל הדעות חוזר לברך. ואם כן הוא הדין בנדון דנן, שהואיל ואינו יודע בודאות שיחזור לקבוע את המזוזה הזו, חוזר ומברך עליה "לקבוע מזוזה".

ואמנם יש מרבותינו האחרונים שעדיין כתבו שאין לברך על קביעת המזוזה בשנית, מכל מקום העיקר להלכה שהחילוק הנ"ל הוא הנכון, שמכיון שאין הדבר ברור שיחזור לקבוע את אותה המזוזה בפתח ביתו, הרי שלכל הדעות צריך לברך כשקובעה פעם שניה. וכן כתב הגאון רבי בנימין ארואץ בתשובה שנמצאת בספר אדמת קודש, והוסיף שכן ראה לחסידים ואנשי מעשה, שהיו מברכים כאשר היו קובעים מזוזה פעם שניה. וכתב שהרצה את דבריו לפני רבינו גדליה חיון, והלה הסכים לכל דבריו, והביא להם סמך. ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל הוסיף עוד שכן מבואר בפירוש בדברי ספר האשכול.

ועל כן העיקר להלכה, שהמסיר מזוזה מפתח ביתו על מנת לבודקה אם היא כשרה, ולאחר מכן בכוונתו לקובעה שנית בפתח ביתו, עליו לחזור ולברך "לקבוע מזוזה" בשעת קביעתה.

שאלות ותשובות על ההלכה

יוצא מכאן שאם הסיר המזוזה מפני צביעת המשקוף אינו חייב לחזור ולברך כשיחזיר, שכן הוא ידע שיחזיר את המזוזה, זה נכון? א' טבת תשע"ד / 4 בדצמבר 2013

נכון

האם ההלכה הזאת היא רק בשביל המזוזה בפתח הבית או כל מזוזה בבית? ב' שבט תש"ע / 17 בינואר 2010

שלום רב!

הכוונה למזוזה בכל חדר שחייב במזוזה.

בברכה,
הלכה יומית.

באותו הקשר עם אישה הסירה את מזוזה ואין גבר, האם גם היא מברכת את ברכת המזוזה? ב' שבט תש"ע / 17 בינואר 2010

שלום רב!

אין כל חילוק בענין חיוב מזוזה בין אנשים לנשים. ולכן האשה צריכה לברך על קביעת המזוזה, וכדין האיש.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה