הלכה ליום שלישי כ"א אדר תשפ"ב 22 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

סדר הכריעות בסיום תפילת העמידה ובקדושה - מנהג מרן זצוק"ל

שאלה: האם בעת אמירת עושה שלום במרומיו בסיום תפילת העמידה יש לכרוע ולהטות עצמו ימין ושמאל? וכן האם בקדושה שבחזרת הש"ץ יש להטות עצמו ימין ושמאל באמירת "וקרא זה אל זה ואמר"?

תשובה: כל מנהג שנתייסד על ידי גדולי תורה ונהגו בו ישראל, עלינו להחזיק בו, כי מנהג ישראל תורה. אולם בכל מנהג יש לברר אם יש לו שורש נכון בדברי הפוסקים, שאם לא נהגו בו אלא המון העם שאינם בני תורה, אין לנהוג בו.

והנה לענין מה שנהגו לפסוע בכריעה לאחור בעת אמירת עושה שלום במרומיו, באמת שמנהג זה מבואר בפירוש בגמרא במסכת יומא (נג:) שלאחר שהמתפלל מסיים תפילתו באמירת "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי", עליו לכרוע (כלומר, השתחוייה מועטת, כדין כל הכריעות שאנו כורעים באמירת "מודים" וכדומה), ובעודו כורע (כלומר, תוך כדי הכריעה), עליו לפסוע לאחריו שלוש פסיעות בכריעה אחת. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן קכג). ופשוט שאין חילוק בזה בין איש המתפלל, לבין אשה המתפללת, שגם היא צריכה לנהוג כן.

לאחר שפוסע שלוש פסיעות לאחריו, בעודו כורע (כלומר, אינו מזדקף, אלא נשאר כשהוא כורע) אומר: "עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן". ובשעה שאומר "עושה שלום במרומיו", יטה את פניו לצד שמאל, ולאחר מכן בשעת אמירת "הוא יעשה שלום עלינו", יטה את פניו לצד ימין. ואחר כך יסיים "ועל כל ישראל ואמרו אמן" כשהוא פונה ישר לפניו, כעבד הנפרד מרבו.

ומה שאומרים בסיום התפלה "ואמרו אמן", הכוונה בזה היא למלאכי השרת השומרים על האדם ושומעים את תפילתו, שיענו אמן על תפלתו, ויפעלו גם הם כדי שתתקבל התפלה.

אין לומר "עושה שלום" בשעה שהוא פוסע לאחריו, כפי שנוהגים כמה אנשים, אלא ראשית כל יפסע לאחריו כשהוא כורע, ורק אז כשהוא עומד במקומו יאמר "עושה שלום".

ולענין השאלה השנייה, בדבר הכריעות שנהגו לכרוע בשעת אמירת "וקרא זה אל זה ואמר". באמת שרבים מגדולי התורה לא החזיקו במנהג זה כלל. וגם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, רוב ימיו לא נהג בכריעות אלה כלל. ומכל מקום יש מקום למנהג זה, אף שלא נזכר בספרי המקובלים ולא בפוסקים, מכיון שהוא כעין סמל ודוגמא למעשי המלאכים הנזכרים בקדושה, ולכן יש שנהגו בו, ומטים עצמם מעט לימין ולשמאל בשעת אמירת וקרא זה אל זה ואמר. וכן הנהיג עצמו בשנים האחרונות מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שהיה מטה פניו לימין ושמאל באמירת "וקרא זה אל זה ואמר".

והנה ראוי לציין, כי יש חילוק בין הכריעות שבסיום תפילת העמידה, שאז כורע לצד שמאל תחילה, מפני שהשכינה היא כנגדו, ועל כן עליו לכרוע תחילה לימין השכינה, אבל בחזרת הש"ץ שאין שכינה כנגדו, יש לכרוע תחילה לצד ימין, ורק אחר כך לצד שמאל.

ולסיכום: בסיום תפילת העמידה עליו לכרוע ולפסוע בעודו כורע שלש פסיעות. ולאחר מכן לפני שיזדקף, יאמר "עושה שלום במרומיו", ויטה את פניו לצד שמאל. ואז יאמר "הוא יעשה שלום עלינו", ויטה עצמו לצד ימין. ואחר כך יאמר ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן כשהוא כורע ישר לפניו, כעבד הנפרד מרבו.

והנוהגים לכרוע לימין ושמאל באמירת "וקרא זה אל זה ואמר" שבקדושה, יטו עצמם קודם כל לצד ימין, ואחר כך לצד שמאל.

שאלות ותשובות על ההלכה

כיצד כורעים ב"מודים"?
האם את ה"יהי רצון" שאחרי עושה שלום אומרים לפני שחוזרים שלוש פסיעות או אחרי? י"א אייר תשפ"ג / 2 במאי 2023

המנהג הוא לכרוע תחילה את הגב, עד שיתפקקו החוליות שבשידרה, כלומר, כריעה ממש, ולא רק מעט, ולאחר מכן לכופף את הראש. את היהי רצון אומרים לפני שחוזרים. 

מה המנהג הנכון לעניין כיפוף הברכיים בכריעות שבתפילת שמונה עשרה? האם יש צורך,חיוב,מנהג? כ"ד אדר תשפ"ב / 25 בפברואר 2022

מנהג הספרדים שלא עושים כן. 

מה מקור המנהג שלפני שפוסעים "עושה שלום" בסוף העמידה, מגביהים את הרגלים, כמו בעניית קדושה וכמדומה שכן נהג מרן זצוק"ל כ"ד אדר תשפ"ב / 25 בפברואר 2022

ראיתי בספרים שכתבו שמרן זצ"ל אמר שהוא מראה על קרבת אלוקים. אבל איני יודע מקור נוסף למנהגו זצ"ל.

באמירת לכה דודי - בואי כלה לאיזה צד נוטים קודם? כ"ד אדר תשפ"ב / 25 בפברואר 2022

ימין, שמאל, ולאמצע.

האם בקדושת יוצר גם צריך להגביה את כפות רגליו כמו בקדושה בעמידה ? כ' טבת תשע"ח / 7 בינואר 2018

בקדושת יוצר אינו צריך להגביה את רגליו כלל. (ובכלל יש מחלוקת ראשונים אם קדושת יוצר נחשבת לקדושה, ומעיקר הדין אינה נחשבת לקדושה).

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה