הלכה ליום שני כ"ה סיון תשפ"ד 1 ביולי 2024

שאלה: האם מותר לכהן לישא בת ישראל לאשה?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את דין אשה בת כהן, שהיא אינה יכולה להנשא לאדם מישראל שאין בו לא תורה ולא יראת שמים, וכמו שביארנו. ועתה נבא לשאלה הנוכחית, האם לאדם שהוא כהן יש להזהר שישא דוקא אשה שגם היא בת כהן, או שאין לחוש לכך כלל.

כי הנה רש"י ביבמות (דף פד:) כתב: כהן, כל זמן שמוצא לישא בת כהן, לא ישא בת ישראל. כלומר, כהן שיש לו אפשרות לישא אשה בת כהן שמתאימה לו, עליו להנשא אליה, ולא יקח לו אשה אחרת שהיא בת ישראל ואינה בת כהן. והוסיף על כך הריטב"א, שאף על פי שמותר לכהן לישא בת ישראל, מכל מקום מצוה מן המובחר שישא לו אשה שהיא בת כהן בעצמה.

והנה מקור דברי רש"י הם בגמרא במסכת פסחים (מט.) ולפנינו בגמרא לא מופיע שום דבר מענין כהן הנושא בת ישראל, כי כל הדיבור בגמרא שם אינו אלא לגבי בת כהן לישראל, וכמו שהזכרנו בהלכה הקודמת, אבל בנשואי בת ישראל לכהן לא שמענו שום חשש. וכבר העירו כן כמה מגדולי הפוסקים, כי לפי גרסתינו בגמרא אין חשש כלל בנשואי כהן לבת ישראל. ומרן הרב זצ"ל הוסיף על כך שגם מצד הסברא, מובן הדבר מדוע יש חילוק בין נשואי בת כהן לישראל, שאין הדבר ראוי שינשאו, מפני שילדיהם המשותפים יהיו ישראלים ולא כהנים, ולכן ראוי שיהיה החתן תלמיד חכם וכמו שנתבאר, אבל בת ישראל לכהן, אדרבא, הרי ילדיהם יהיו גם הם כהנים, כי יחס הכהונה נקבע על פי האב ולא על פי האם, ואם כן אין כל טעם לדקדק שלא ישא הכהן אשה מבנות ישראל הכשרות.

ומכל מקום בתלמוד ירושלמי מבואר שיש ענין להקפיד בדבר שכהן ישתדל לישא אשה מהשבט שלו שהוא שבט הכהנים זרע אהרן עם קדושים. ועוד יש כמה ראיות לדבר שיש טעם לשבח בדבר זה שכהן ישא לעצמו אשה שהיא עצמה כהנת גם כן. אבל מצד עיקר הדין במקום שהחתן והכלה שומרי תורה ומצוות והולכים בדרכי הישרים, אין לחוש לזה, ומותר להם להנשא ולא יאונה להם כל און, כי התורה הקדושה תגן עליהם שיעלה זיווגם יפה, ואיש ואשה שזכו שכינה שורה ביניהם.

ובסיכום: כהן ירא שמים הרוצה לישא אשה מבנות ישראל הכשרות שאינה בת כהן, רשאי לקחתה לאשה, ואין לו לחוש כלל בדבר זה. ומכל מקום יש טעם לשבח במה שכהן נושא אשה שגם היא כהנת. אך עיקר העיקרים הוא שמירת התורה הקדושה וקיום המצוות, שבכח התורה יזכו לבנות ביתם על אדני התורה והיראה לאורך ימים ושנים טובות.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה