הלכה ליום רביעי י' שבט תשפ"ב 12 בינואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רחל בת פלור ז״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

מאכלים שיש בהם קמח

בימים הקודמים למדנו, שכאשר מאכל עשוי מכמה מיני מאכל שברכותיהם שונות, יש לברך עליו כפי ברכת המאכל העיקרי שבתוכו. ולפיכך כתבנו שכאשר אוכלים עלי גפן הממולאים אורז, יש לברך עליהם ברכת "בורא מיני מזונות", מפני שהאורז הוא עיקר המאכל ולא העלים העוטפים אותו.

אך הוספנו, שכל זה דוקא במאכל שמעורבים בו סתם שני מינים. אבל כאשר מעורב במאכל "מין דגן", כגון קמח או פירורי לחם, אז לעולם ברכת אותו המאכל היא כברכת מין הדגן, משום שישנה חשיבות רבה לחמשת מיני דגן, המשביעים את הלב, עד שראוי לעשות מהם לחם, ולעולם הם נחשבים לעיקר המאכל.

עלי בצק עם מילוי
לאור האמור נלמד, כי עלי בצק דקים הממולאים באגוזים (כמו בקלאווה) או בשוקולד, אף על פי שהאגוזים או השוקולד עם עיקר המאכל, מכל מקום מאחר ועלי הבצק עשויים מין דגן, יש לברך עליהם ברכת מזונות, ולא ברכת בורא פרי העץ או שהכל.

עוגה שיש בה מעט מאד קמח
מה שלמדנו עד עתה, שמין דגן נחשב תמיד לעיקר המאכל, הוא תלוי בתנאי אחד, שמין הדגן נותן טעם טוב במאכל, אבל אם מין הדגן לא בא אלא כדי "להעמיד" ולייצב את המאכל, או לדבק בין חלקי המאכל, אז אין הוא נחשב לעיקר, ויש לברך על המאכל את הברכה הראויה לו.

ודין זה נתבאר בגמרא במסכת ברכות (לז:), שכל שעירב את הקמח במאכל רק על מנת לדבקו, אינו מברך עליו בורא מיני מזונות. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן רח)

ומן האמור אנו למדים לענין עוגות העשויות ביצים ושמן וסוכר וכיוצא בזה, ומערבים בעיסת העוגה מעט מאד קמח (למשל כף אחת לכל העוגה), שלא על מנת לתת טעם, אלא בכדי שהעוגה "תתפס" ותעמוד היטב. הרי שברכת העוגה היא "שהכל נהיה בדברו", מפני שהסוכר והביצים הם עיקר בתוכה, והקמח לא בא אלא לדבק בלבד, ועל כן הוא אינו יכול להחשב עיקר המאכל.

וכן הדין לגבי "נשיקות" של סוכר, שאף על פי שלעתים מערבים בהן מעט קמח, מכל מקום ברכתן "שהכל נהיה בדברו". וכן פסק רבינו הרמב"ם בפרק ג מהלכות ברכות, שכל שנתנו את מין הדגן בתערובת על מנת לדבק את המאכל, אין לברך עליו בורא מיני מזונות. והוסיף עוד, שהוא הדין אם נתן את מין הדגן בתערובת על מנת לתת בה ריח או צבע, שכל שאין מין הדגן בא על מנת לתת טעם, אין הוא נחשב לעיקר המאכל, ואין לברך עליו בורא מיני מזונות.

מרק או רוטב עם קמח
ומדברי הרמב"ם שהבאנו נוכל ללמוד עוד, שגם כאשר מוסיפים קמח לתבשיל על מנת לשפר את המרקם שלו, כגון כשמוסיפים קמח למרק בשר על מנת להסמיך אותו, הרי שברכת המרק נשארה "שהכל נהיה בדברו", מאחר והקמח לא בא להוסיף טעם, אלא לשנות את "מירקם" המרק.

וכן העושים "רביכה" של קמח לערבה ברוטב כדי להשביחו, בודאי שהקמח לא יוכל להחשב לעיקר המאכל, וברכתו נותרה "שהכל נהיה בדברו". וכן קציצות של בשר, שמערבים בהן מעט פירורי לחם בכדי לשפר את מרקם הקציצות, הדין הוא שברכתן "שהכל נהיה בדברו", שהרי הפירורים אינם באים בשביל טעם, אלא בשביל מרקם הקציצות בלבד.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה יהיה ברכתו של מחשי כוסה, למשל אשר המילוי שלו הוא אורז עם בשר ושומן של בשר (השומן בא כדי לרכך המילוי):  האם האורז הוא העיקר, ומברכים מזונות? או הבשר הוא העיקר ומברכים שהכל? (לאו דווקא מחשי כוסה, יש גם ממולאים מעלי גפן, או פלפל, וכדומה) י"ב שבט תשפ"ב / 14 בינואר 2022

מחשי, ברכתו בורא מיני מזונות. ורק אותם שעושים עם הרבה מאד בשר, עד שהאורז מועט מהבשר, אז ברכתו שהכל נהיה בדברו. 

מרק שאוכלים ומוסיפים שקדי מרק.. יש לברך עליהם ברכת מזונות...? י"א שבט תשפ"ב / 13 בינואר 2022

כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה ברכות עמוד קסו), שאם מדובר במרק שיש בו כמות חשובה של אטריות, אף על פי שהמרק הוא הרוב, יש לברך עליו "בורא מיני מזונות". ובברכה זו נפטר גם המרק עצמו. וכן הדין לגבי קרוטונים או שקדי מרק, שאם שמים הרבה מהם במרק, (כמו שלפעמים ילדים מבקשים), יש לברך עליו "בורא מיני מזונות" (הלכה ברורה סימן רה). אבל אם מדובר במרק שיש בו מעט אטריות, ובפרט הדבר מצוי לגבי שקדי מרק וקרוטונים, ששמים אותם מלמעלה באופן שאינו מתערב עם כל המרק, אז יש לברך גם על המרק ברכת "שהכל נהיה בדברו". ונכון לברך תחילה על משקה אחר "שהכל נהיה בדברו", ואחר כך לברך על האטריות או ה"שקדי מרק" - "מזונות", ובזה לצאת מכל ספק. (וראה מה שכתב בזה בספר ילקוט יוסף החדש בהל' ברכות).

וכן אם יש ספק אם מדובר ב"כמות חשובה" של אטריות או לא, יוכל לברך תחילה "שהכל" על דבר אחר, ואחר כך יברך "מזונות" על האטריות.

מה לגבי שניצל עם פירורי לחם? י"א שבט תשפ"ב / 13 בינואר 2022

יש בזה מחלוקת הפוסקים. ונראה שיברך שהכל.

שלום רב, כשיש אורז ואפונה והאורז הוא העיקר. האם מותר לברך גם על האפונה בנפרד למרות שאני יודע שמספיק לברך רק מזונות ? י' שבט תשפ"ב / 12 בינואר 2022

לא תוכל לברך על האפונה, מפני שזו ברכה שאינה צריכה. תבורך,

לא הבנתי היו כאן 2 שאלות על סופלה, באחתה הרב ענה שזה מזונות ובזניה שהכ, מה ההבדל?
ב. שאלה כללית, האם ההללכות באתר זה הינן רק לספרדים או גם לאשכנזים? כלומר אם האשכנזים חולקים אתם מציינים זאת? י' שבט תשפ"ב / 12 בינואר 2022

כאשר יש מעט מאד קמח שמטרתו רק להחזיק את העוגה, ברכתו שהכל. כאשר בא לתת טעם, ברכתו מזונות.

כאשר יש מחלוקת, אנו משתדלים להזהר ולציין זאת, מאחר ויש לנו הרבה מנויים שאינם ספרדים. 

שלום, לגבי עוגה עם 7 ביצים, שמן, שוקולד מריר וכוס קמח. בגלל אפיה קצרה זה סופלה. מה מברכים בבקשה? כ"א חשון תשפ"א / 8 בנובמבר 2020

 

 

בורא מיני מזונות. תבורכו,  

מה מברכים על מאכל שיש בו למעלה מ17% קמח, אך הקמח בא רק בשביל לדבק? נאמר לי ע"י משווק ממתקים שבחמצוצים יש 30% קמח ולכן ברכתם מזונות, האם זה נכון? י"ח שבט תשע"ד / 19 בינואר 2014

אין חילוק בדבר, שאפילו אם יהא בו קמח מרובה, כל שבא לדבק, הוא טפל. ואין מברכים עליו מזונות. ולגבי ממתק מסויים, הדבר תלוי בטעמו.

מה הברכה על שניצל מצופה? י"ג שבט תשע"ד / 14 בינואר 2014

השניצל ברכתו שהכל

מה לברך על קרמבו? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

אם הן נאכלים בנפרד, יברך על מעט מהביסקויט, ואחר כך על הקצף.

מה מברכים על סופלה? שמכיל ביצים ומעט קמח י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

סופלה, בדרך כלל ברכתו שהכל נהיה בדברו, כי אין הקמח בא אלא להעמידו, ולא לתת בו טעם

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה