הלכה ליום רביעי ח' טבת תשפ"א 23 בדצמבר 2020

קריאת שמע וברכותיה לנשים

שאלה: האם נשים חייבות בקריאת שמע בכל יום?

תשובה: בהלכה הקודמת הזכרנו את דברי רבותינו במסכת קדושין (לד., וכן בברכות כ: ועוד), שהנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא. כלומר, כל מצוה שהיא ב"קום עשה" כגון מצות לולב, סוכה, תפלין וכדומה, והיא תלויה בזמן, כגון מצות לולב, ששייכת דוקא בחג הסוכות, הנשים פטורות ממנה. ולמדו כן רבותינו מן הפסוקים.

ומעתה, "קריאת שמע", בודאי שהיא בכלל מצות עשה, והיא גם תלויה בזמן, כי התורה הגבילה את זמן מצות קריאת שמע לשעות הבוקר והערב, כמו שנאמר: וְדִבַּרְתָּ בָּם וכו', "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ", וקבלו רבותינו (בברכות י:), שפירוש הדברים הוא שיש לקרוא קריאת שמע בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם קמים. לכן שנינו במשנה במסכת ברכות (דף כ.) שהנשים פטורות מקריאת שמע.

ובכל זאת כתב אחד מרבותינו הראשונים בספר אהל מועד (שער קריאת שמע), שאף שהנשים פטורות באופן כללי מקריאת שמע, בכל זאת הן מחוייבות לקרוא את הפסוק הראשון של קריאת שמע, שהרי אף הן מחוייבות במצוה הבסיסית ביותר של כל יהודי, להאמין בה' יתברך שהוא אל יחיד. וקריאת הפסוק הראשון של קריאת שמע, היא קבלת יחוד ה'.

ומרן הבית יוסף (סימן ע) הביא את דברי האהל מועד, אבל מדברי שאר רבותינו הפוסקים משמע שאינם סוברים כדעת האהל מועד בענין זה, ולדעתם אי אפשר לחייב את הנשים מן הדין, אפילו בקריאת פסוק ראשון של קריאת שמע. (אף שבודאי שהן מחוייבות במצוות האמונה ויחוד ה').

ולמעשה פסק מרן השלחן ערוך, שהנשים פטורות מקריאת שמע, אבל נכון הוא שתקראנה את הפסוק הראשון של קריאת שמע בכל יום, כדי שתקבלנה עליהן עול מלכות שמים.

וכבר ביארנו בהלכה הקודמת, שלדעת מרן השלחן ערוך, נשים שמקיימות מצוה שהן פטורות ממנה, אינן מברכות על המצוה עם הזכרת שם ה'. וכתבנו שלדעת הרמ"א שהאשכנזים  נוהגים כדבריו, נשים מברכות אפילו על מצוות שהן פטורות מהן.

ומכלל הדברים אנו למדים שגם ברכות קריאת שמע, כלומר, ברכת "יוצר אור" ו"אהבת עולם", וכן ברכת "אמת ויציב", ובתפלת ערבית ברכת "המעריב ערבים" וברכת "אהבת עולם", וכן ברכת "אמת ואמונה", הנשים אינן מברכות את הברכות הללו בשם ומלכות. אבל למנהג האשכנזים, הנשים מברכות גם את הברכות הללו.

ולסיכום: נשים פטורות מן הדין מקריאת שמע. אבל נכון שתקראנה לכל הפחות את הפסוק הראשון של קריאת שמע בכל יום. ואם הן מתפללות את כל נוסח התפלה, אינן מסיימות את ברכות קריאת שמע בהזכרת שם ה', (כלומר, בסיום הברכות, אומרות "ברוך יוצר המאורות" וכן על זה הדרך). אבל מנהג האשכנזים שהנשים מתפללות את כל נוסח התפלה בהזכרת שם ה'.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני נהגת לילה משעה 19 בערב עד 5.30 בבוקר והולכת לישון בבוקר.ולפעמים נשארת ערה עד הצהריים איך אני אמורה לנהוג לגבי קריאת שמע? ולגבי ברכות השחר? תודה ח' סיון תשפ"ב / 7 ביוני 2022

עלייך לברך בבוקר את כל ברכות השחר, מלבד ברכת על נטילת ידיים, כי עלייך ליטול בבוקר ידיים בלי ברכה. לאחר מכן את יכולה גם לקרוא קריאת שמע, כמו כל אדם. תבורכי מפי עליון,

שלום כבוד הרב, אם אני לא ישנתי כמה לילות, מה ההלכה לגבי ברכות השחר, תחנון, וקריאת שמע? י"ד תמוז תשפ"א / 24 ביוני 2021

יש לברך את כל הברכות, מלבד ברכת על נטילת ידיים. וכן יש להתפלל את כל התפילה כרגיל. תבורך,

אני אשה מבוגרת.70+.
קורה שלפעמים בתוך תפילת עמידה
מתעורר אצלי ספק אם דלגתי על איזו ברכה . האם לחזור ? מה לעשות שלא תהיה ברכה לבטלה? י"א שבט תשפ"א / 24 בינואר 2021

אם את מסופקת באמצע התפילה, עלייך לחזור לברכה שבה את מסופקת, כי אם תמשיכי את התפילה הלאה, הברכות הנוספות יהיו ספק לבטלה. לכן תמיד יש לחזור למקום הספק. תבורכי,

האם אפשרי  לנשים להתפלל בישיבה כולל  תפילת העמידה בזמן נסיעה? י"ד אדר תשע"ו / 23 בפברואר 2016

אין הבדל בין אנשים לנשים בדינים אלו. ולכן רק אם אין לה כל ברירה, היא רשאית לשבת בשעת התפלה.

האם נשים מברכות ברכות קריאת שמע? כ"ד אב תשס"ט / 14 באוגוסט 2009

כבר ביארנו, שהנשים פטורות מן הדין בקריאת שמע, ועל כן, אסורות לברך ברכות קריאת שמע בשם ומלכות. אבל בלא שם ומלכות, רשאיות לברך, ותבא עליהן ברכה.
ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה