הלכה ליום חמישי ב' טבת תשפ"ה 2 בינואר 2025

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

שי כרמי, יעל רות כרמי שחורי, דריה כרמי שחורי, בן נמרוד כרמי ואפרת שרה שחורי

הוקדש על ידי

אפרת

אמת תורתינו הקדושה

שאלה: יש נוהגים, בשעה שעולים לתורה, שבסיום הקריאה אומרים "אמת תורתינו הקדושה", ורק לאחר מכן הם מברכים "אשר נתן לנו תורתו תורת אמת", האם יש בזה חשש הפסק בין הקריאה לברכה?

תשובה: ביארנו כבר כמה פעמים, שאסור בהחלט להפסיק בדיבור בין הברכה למצוה, או בין הברכה לטעימה. וכגון מי שהוא מברך "המוציא לחם מן הארץ", ולפני שבא אוכל לפיו דיבר באיזה ענין שאינו שייך לסעודה, הרי ברכתו ברכה לבטלה, וחייב הוא לברך שנית אם ברצונו לאכול. וכן הדין לגבי ברכת המצוות, וכגון מי שבירך "על נטילת לולב", ודיבר מענינים אחרים, ואחר כך נטל בידו את ארבעת המינים, שלא יצא ידי חובת הברכה, וברכתו ברכה לבטלה.

ומעתה עלינו לדון לגבי ברכת התורה הנאמרת בסיום קריאת התורה, שהיא ברכת המצוות, שהרי העולה מברך על מה שהוא קורא בתורה. האם מותר לו לומר דבר שאינו חלק מקריאת התורה לפני שיברך "אשר נתן לנו", או שאסור לו לעשות שום הפסק בין הקריאה לברכה.

ואמנם רבינו הגאון רבי חיים פלאג'י בספר זכרינו לחיים ובספר חיים כתב, שאין לומר בסיום הקריאה "אמת תורתינו הקדושה", מפני שהרי זה הפסק בין הברכה לקריאה.

אלא שיש מקום להקל בזה, משום שכאן הדיבורים אינם בין הברכה הראשונה לקריאת התורה, אלא בין קריאת התורה לברכה אחרונה, שאז יש מקום לומר שאין איסור להפסיק, ובפרט שהוא מפסיק בדברים השייכים לקריאת התורה, באמרו "אמת תורתינו הקדושה". ויש עוד כמה צדדים להקל בזה. ומרן רבינו הגדול זצ"ל האריך בנדון זה בתשובה (בשו"ת יביע אומר ח"א), והעלה שאף שלכתחילה נכון יותר שלא לומר "אמת תורתינו הקדושה", מכל מקום הרוצה לאמרו יש לו על מה שיסמוך.

ולפיכך לסיכום, נכון שלא יאמר העולה לתורה "אמת תורתינו הקדושה" בסיום קריאת התורה לפני הברכה, שיש בזה חשש הפסק. ומכל מקום המיקל לאמרו, יש לו על מה שיסמוך.

שאלות ותשובות על ההלכה

קטן, מתחת לגיל בר מצווה, האם יכול לעלות לברך בספר תורה ? כ"ה תמוז תשע"ז / 19 ביולי 2017

בשני וחמישי אין להעלות קטן למנין שלושה עולים. ובשבתות אפשר להקל בזה במקום שאין מנהג ברור להיפך. ואם מדובר בנער הסמוך לגיל בר מצוה ועורכים לכבוד השמחה הנחת תפילין ומגיעים מוזמנים מהקרובים והמקורבים, יש מקום להקל בזה אפילו בשני וחמישי. וכל זה כמובן באופן שהקטן יודע לקרוא בתורה כראוי.

אחר שביארתם שנכון שלא לומר "אמת תורתינו הקדושה" לפני ברכת התורה שבסיום קריאת התורה, מה הדין לגבי אמירת "גואלינו ה'" וכו' אחרי קריאת ההפטרה? ג' חשון תש"ע / 21 באוקטובר 2009

שלום רב!

לענין אמירת גואלינו וכו', דן בזה כבר מרן שליט"א בשו"ת יביע אומר, והביא שכן המנהג בכל תפוצות ישראל, שאומרים פסוק גואלינו שאף הוא מן הנביאים, ועל כן אין בזה חשש הפסק כלל.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

כאשר נוטלים ידים ביום שישי ומברכים ואסור לדבר עד להמוציא - האם מותר לענות אמן על הברכות של האחרים הנוטלים ידייים? ג' חשון תש"ע / 21 באוקטובר 2009

שלום רב!

מותר מעיקר הדין לדבר בין נטילת ידיים לברכת המוציא, כמו שפסק מרן הבית יוסף (סימן קסז), שיש להזהר בזה, אך מעיקר הדין אין בזה איסור.
וממילא הדבר פשוט לענין עניית אמן שהיא חיוב מן הדין, שיש לענות אף בין נטילת ידים לברכת המוציא.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה