ביום טוב ראשון של ראש השנה, נוהגים להדליק נרות יום טוב מבעוד יום כמו בערב שבת, ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האישה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות, שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב.
וביום טוב שני של ראש השנה, וכן בכל יום טוב שני של גלויות, מדליקין נרות יום טוב (אחרי צאת הכוכבים, דהיינו כעשרים דקות אחרי שקיעת החמה) קודם הקידוש על היין.
ואין להדליק נרות יום טוב שני, ביום טוב ראשון עצמו, משום שכשם שאסור להכין משבת לחול, כמו כן אין להכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני. ולפיכך אסור להכין הפתילות וכדומה מיום טוב ראשון ליום טוב שני, משום שהרי הוא מכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני. ולכן צריך ליזהר, כשמכינים הנרות בערב יום טוב ראשון של ראש השנה (, וכן בחוץ לארץ בערב יום טוב ראשון בכל יום טוב) צריך להכין שני נרות נוספים עבור יום טוב שני, ואם שכחו להכין מבעוד יום נרות גם עבור יום טוב שני, לא יכינו נרות עבור יום טוב שני אלא כשיצא כבר יום טוב ראשון, וכמו כן אסור לבשל ולהדיח כלים מיום טוב ראשון ליום טוב שני, שהרי זה מכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני.
בשנה זו (תשס"ו) יחול ראש השנה בימים שלישי ורביעי, וראש השנה לעולם אינו חל ביום שישי ושבת, אבל שאר ימים טובים, כשחלים ביום שישי, יש אפשרות לבשל ביום טוב שהוא יום שישי עבור יום שבת, על ידי עירוב תבשילין, ומכיוון שאין דין זה שייך כעת, לא נעסוק בו.
