Halacha pourיום רביעי כ"ו תשרי תשפ"א 14 בoctobre 2020

Combien de fois par jour pouvons nous réciter la bénédiction sur les éclairs et le tonnerre ?

Deux questions: Lorsqu’on entend le son du tonnerre en dormant, est-il permis de réciter la bénédiction sur le tonnerre sans procéder à la Nétilat Yadaïm (ablution des mains) ? Doit-on réciter la bénédiction systématiquement à chaque vision d’éclairs, ou bien uniquement une fois par jour?
Dans les précédentes Halah’ot , nous avons expliqué que lorsque l’on voit l’éclaire, ou que l’on entend le tonnerre, on doit réciter les bénédictions suivantes:

Pour l’éclaire:
Barouh’ Ata A-D-O-N-A-Ï Elohenou Meleh’ Ha’olam ‘Ossé Ma’assé Berechit.
Traduction: Tu es Bénis Hachem (Tu es la source de la Bénédiction) Notre D. Roi du Monde, qui réalise l’œuvre de la Création initiale
Pour le tonnerre:
Barouh’ Ata A-D-O-N-A-Ï Elohenou Meleh’ Ha’olam Chekoh’o Ougvourato Malé ‘Olam.
Traduction: Tu es Bénis Hachem (Tu es la source de la Bénédiction) Notre D. Roi du Monde, dont la force et la puissance remplissent le monde.

Nous avons précisé que l’on doit impérativement réciter ces bénédictions dans un laps de temps très court après avoir vu l’éclaire, ou après avoir entendu le tonnerre. Ce laps de temps s’appelle « Toh’ Kedé Dibour », qui correspond au temps qu’il faut pour dire les mots « Chalom ‘Aleh’a Rabbi ».

Au-delà de ce laps de temps, nous ne pouvons plus réciter ces bénédictions, et nous devrons attendre le prochain éclair pour réciter la bénédiction de l’éclaire, et le prochain tonnerre pour réciter celle du tonnerre.
Nous ne récitons la bénédiction sur l’éclaire ou sur le tonnerre qu’une seule fois par jour. Cependant, si après avoir récité l’une ou l’autre de ces bénédictions (ou les 2), les nuages ce sont dissipé, une éclaircie est apparue, et que de nouveau, dans la même journée, les nuages ont remplie le ciel et ont provoqué un nouvel orage avec des éclaires et du tonnerre, dans ce cas, on doit de nouveau réciter ces bénédictions, même si cela se passe dans la même journée.
Si l’on récite ces bénédictions en journée, et que la nuit passe, nous devons de nouveau les réciter le lendemain, si nous voyons l’éclaire, ou que nous entendons le tonnerre, même s’il n’y a pas eu d’éclaircies entre temps. (Ces 2 bénédictions ne sont pas forcément liées. Même si l’on n’a pas vu d’éclaire, nous récitons quand même la bénédiction sur le tonnerre.)

Cependant, il est bon de préciser que notre grand maître le Rav z.ts.l (הכ''מ) ne faisait pas mention du cas de l’éclaircie et du nouvel orage dans la même journée, et lorsqu’on lui en a demandé la raison, il répondit que la plupart des gens ne sont pas experts en la matière pour définir le moment précis où l’éclaircie s’est produite, et c’est pour cela qu’il ne faisait pas mention de cette situation. 

Si l’on est réveillé par le tonnerre, et que l’on ne veut pas perdre cette bénédiction, mais le fait d’aller se laver les mains (Netilat Yadaïm pour pouvoir réciter une bénédiction), va nous faire perdre le temps qui nous est imparti pour réciter cette bénédiction, dans ce cas, dès que nous entendons le tonnerre, nous devons frotter les mains contre un vêtement (le pyjama) ou contre une couverture ou un drap, et ensuite réciter la bénédiction sur le tonnerre. Il faut réagir très vite pour ne pas que s’écoule le laps de temps de Toh’ Kedé Dibour (voir plus haut).

En conclusion: On ne récite la bénédiction sur les éclairs et le tonnerre qu’une seule fois par jour. Lorsqu’on entend le tonnerre pendant le sommeil durant la nuit, en étant encore couché sur son lit, on doit rapidement se frotter les mains contre un vêtement ou contre la couverture, et réciter ensuite la bénédiction sur le tonnerre.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

Lire la Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

Lire la Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Lire la Halacha

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

Lire la Halacha