Halajá paraיום רביעי כ"ט אב תש"פ 19 בagosto 2020

ÉSTA HALAJÁ SE EDITA PARA LA ELEVACIÓN DEL ALMA DE

HAJAM YOM TOV YEDID HALEVY BEN ZAKIE Z"L

NEW YORK

VIAJES A TRAVES DE RIOS O LAGOS

Como hemos visto anteriormente, las personas que realizan un viaje transatlántico deben pronunciar la bendición de “hagomel” al legar a destino.

Ahora, analizaron las autoridades rabínicas si un viaje a través de un río asimismo requiere la bendición citada. El fundamento de esta duda es que si bien un viaje transatlántico exige que se pronuncie la bendición debido a inmenso peligro que implica, un viaje a través de un río, como los que se realizan en Europa, que son en general aguas tranquilas que no representan un gran peligro no se incluiría en el dictamen de esta bendición.

Como vimos en la entrega anterior, Rabí Abraham, hijo de Ramba”m sostiene que incluso si se viaja a través de un río se debe pronunciar esta bendición. Sin embargo, en la obra Mishna Berura, cap. 219 (apartado “biur halajá”) escribe que quizás la realidad de los ríos transitables en la actualidad es diferente y por lo tanto no se requeriría pronunciar la bendición. De todas formas, continúa en la citada obra, según la costumbre sefaradí que pronuncian esta bendición incluso por viajes terrestres, se debe pronunciar la misma por un viaje sobre el río. Sin embargo según la costumbre ashkenazí, que no pronuncian la bendición por viajes terrestres tampoco deben pronunciarla por un viaje sobre un río de aguas tranquilas.

Escribió Rabì Ovadia Yosef z”l, que aquellas personas que nadan en ríos, incluso como el Kineret con aguas tranquilas y que cuentan con un guardavidas, deben pronunciar la bendición al regresar pues en muchas ocasiones se produjeron aún en estos lugares accidentes fatales y por lo tanto se los considera como un viaje marítimo. Ahora, se sobreentiende que incluso según la costumbre sefaradita que establece pronunciar la bendición si se viaja en un río, también se debe pronunciar esta bendición al salir a nadar siempre y cuando el lugar pueda representar un peligro real, pero lugares que no representan ningún tipo de peligro, como manantiales o lagos pequeños no se debe pronunciar esta bendición.

De todas maneras, las personas que no se internan en el mar y que ingresan sólo hasta que el agua les llega máximo a la cintura, no deben pronunciar la bendición, ya que esto no se considera una situación de peligro como el caso de un viaje marítimo. Escribió Rabí Meir Bransdorper z”l (Kene Bosem tomo 1 cap. 11) que en cierta ocasión, un hombre le consultó pues se internó un pocos metro en el mar, que estaba bastante agitado y repentinamente el oleaje subió y lo arrastró hacia adentro, y tuvo que realizar tremendos esfuerzos para poder regresar a tierra firme. Al consultar al rabino Bransdorper z”l sobre esta situación, le respondió que incluso según la costumbre ashkenazí debía pronunciar la bendición citada.
Los marineros y los viajantes marítimos, así como los pescadores y los integrantes de los cuerpos de la marina del ejército de Israel, deben pronunciar la bendición al regresar a sus hogares en los días de franco o vacaciones aún cuando tras unos días regresen al mar.​

Pregunta al Rav


Las 8 Halajot más populares

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Para la lectura de la Halajá

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

Para la lectura de la Halajá

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

Para la lectura de la Halajá

שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

Para la lectura de la Halajá


מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

Para la lectura de la Halajá

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

Para la lectura de la Halajá

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

Para la lectura de la Halajá

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

Para la lectura de la Halajá