הלכה ליום שישי ט"ז חשון תשפ"ב 22 באוקטובר 2021              

תאריך ההלכה: ט"ז חשון תשפ"ב 22 באוקטובר 2021

קטגוריה: כללי


פרשת וירא

מתוך דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל
נערך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

נקרא בפרשת השבוע, "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם, וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו, וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה, וַיֹּאמַר, אֲדֹנָי! אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ".

אותו היום, היה היום השלישי לאחר שמל אברהם אבינו את עצמו, וביום השלישי, הנימול סובל כאבים חזקים. בימים ההם לא היו להם תנאי הגיינה כמו בזמנינו, והמילה לאדם זקן, היתה גורמת לכאבים עצומים. כמו שנאמר לגבי שכם, וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שזה היה היום השלישי לאחר שמלו את עצמם, "בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים", וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ, וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר.

ידע הקדוש ברוך הוא כמה גדולה מסירותו של אברהם אבינו לקיים את מצוות גמילות חסדים, תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב "חֶסֶד לְאַבְרָהָם", לכן חס עליו הקדוש ברוך הוא, כדי שלא יבואו אורחים לביתו כשהוא סובל. מה עשה? הוציא חמה מנרתיקה, אותו היום היה חום נורא, חמישים מעלות חום, בחום כזה, אף אחד לא יוצא פתח ביתו! אין יוצא ואין שב!

אבל אברהם אבינו לא שקט, וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל, יושב ומצפה, אולי יעבור איזה אדם, שיוכל אברהם להכניסו לביתו, להשיב את נפשו, לקיים איתו מצוות הכנסת אורחים. ראה הקדוש ברוך הוא את צערו של אברהם, קרא לשלושה מלאכים, החשובים ביותר, מיכאל, גבריאל ורפאל, אמר להם, לכו לאברהם! כדי שלא יצטער!

נאמר, "וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו, וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל", יש לדקדק בלשון הפסוק, מדוע נאמר, "וירץ לקראתם מפתח האהל", הרי כבר נאמר קודם לכן, שאברהם היה יושב פתח האהל, אם כן מדוע לכפול שוב, שאברהם רץ מפתח האהל?

אלא, רבותינו אומרים, לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה, לא ילך "טָאטִי טָאטִי", אלא ירוץ, להראות שיש לו חיבה לתורה ולמצוות! ונחלקו הפוסקים, כאשר אדם יוצא מביתו, והולך לבית הכנסת, האם יש ענין שירוץ מיד כשיוצא מביתו, או שאין טעם לרוץ אלא כשהוא סמוך לבית הכנסת, שאז ניכר שהוא רץ לדבר מצוה?

ה"פרישה" (מגדולי הפוסקים) אומר, כאשר אדם יוצא מביתו, ילך לאט לאט, כדרכו, כי אין הדבר ניכר שהוא הולך לבית הכנסת, רק כשיתקרב לבית הכנסת, ירוץ. אבל ה"כנסת הגדולה" חולק על דעת הפרישה, וכותב שמיד כאשר אדם יוצא מביתו, כבר נכון הדבר שירוץ לדבר מצוה, אפילו שאין הדבר ניכר שהוא רץ לדבר מצוה.

וההלכה, כדעת הכנסת הגדולה, שמיד כשיוצא אדם מביתו, ירוץ לדבר מצוה! כאן בפסוק, מבואר כדעת הכנסת הגדולה, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם "מִפֶּתַח הָאֹהֶל", מיד כשעזב את פתח האהל, כבר התחיל אברהם לרוץ, ולא רק כאשר היה קרוב למלאכים!

אחר כך נאמר, וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה "אֲנָשִׁים" נִצָּבִים עָלָיו, הם באמת היו מלאכים, אבל לאברהם אבינו הם נדמו כאנשים, רבותינו אומרים, נדמו לו כערבים, כמו גויים, ואף על פי כן, חלק להם אברהם אבינו כבוד גדול, הכין להם בן בקר, רך וטוב, איזו התייחסות? למה ככה? זה חסד! ואחרי שהיו אוכלים, היה אומר להם, שיברכו את הקדוש ברוך הוא שנתן לנו את הכל, "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע, וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם", כולם היו מברכים את ה'!

אחר כך באו המלאכים לסדום, אל לוט, והנה שם נאמר, "ויָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם", אצל לוט, לא נאמר "אנשים", כמו שנאמר אצל אברהם, אלא נאמר "מלאכים", שאילו היו נראים כמו ערבים, לא היה לוט עושה לכבודם דבר, רק כשראה שפניהם קורנות, והיו נראים לו נכבדים וחשובים, הרגיש שאלה מלאכים, לכן כיבד אותם. ומנין למד לכבד? מאברהם אבינו, שהיה לוט מקורב אליו, וראה את מעשיו.

מספרים, על הגאון רבי לוי יצחק מברדיטשב, אב בית הדין בברדיטשב, שהוא היה גאון עולם, לא רק בתורה, אלא גם במידות טובות, כל ימיו היה מתחנן להקדוש ברוך ומלמד סנגוריא על ישראל.

והנה, פעם אחת הוצרך לבקר בעיר מינסק, ושם, בני העיר לא הכירוהו. לעת ערב, הגיע למלון אחד, ניגש לבעל המלון, ביקש ממנו, תן לי מקום לישון. השיב לו בעל המלון, אין לי מקום. אמר לו רבי לוי יצחק, אני לא אתפוס הרבה מקום, תן לי רק פינה אחת, אפילו כאן, ואני אסתפק בזה. השיב לו בעל המלון בקשיחות, אדוני, אין לי מקום, אל תאבד את זמני, לך מכאן, לך, יש מלמד תינוקות אחד במקום פלוני, שהוא מקבל אורחים, לך אליו!

שמע רבי לוי יצחק, ופנה לביתו של מלמד התינוקות. שם קיבל מקום ללון. היה שם אדם אחד, שהיה פעם בברדיטשב, והוא זיהה את הרב. תיכף התפרסם הדבר שרבי לוי יצחק נמצא בביתו של מלמד התינוקות, ומלמד התינוקות מצידו, גם כן, חלק לרב כבוד גדול.

שמע בעל המלון, שרבי לוי יצחק נמצא בעיר, הלך לראותו, והנה הוא רואה, שאותו אדם שאמש הוא דחה, הוא רבה של ברדיטשב! ניגש אל הרב ואמר לו, כבוד הרב, סלח לי, לא ידעתי שכבודו הוא הרב מברדיטשב, אילו ידעתי, ודאי הייתי עושה כל מאמץ כדי לזכות לארח את כבודו. וכעת, אנא אדוני, שוב בבקשה למלון שלי והתארח בצל קורתי!

השיב לו רבי לוי יצחק: לוט, כיבד את המלאכים, מפני שראה שהם מלאכים, ואילו אברהם, כיבד את האורחים אפילו כשחשב שהם ערביים! כעת, זה מלמד התינוקות, קיבל אותי אפילו שחשבני לאיש פשוט, לכן אין לי סיבה לעזוב את ביתו!

אנו למדים, שמצוה לקבל כל אדם בסבר פנים יפות! כך אומר התנא במסכת אבות, "וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת", מדוע נאמר במשנה "כל האדם", למה לא נאמר "כל אדם"? אלא שרבותינו במסכת יבמות (סא.) אומרים, שיהודי שמת, הוא מטמא את כל מה שנמצא באהל שבו הוא נמצא. אבל הגוי שמת, לא מטמא באהל. ומנין למדו זאת, ממה שנאמר, "אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל", ודרשו רבותינו, ישראל קרויים "אדם", ואין אומות העולם קרויים "אדם". ממילא מה שנאמר בתורה לגבי טומאת מת באהל, הכוונה דוקא לישראל ולא לגויים!

אך בתוספות, הקשה רבינו תם, איך הגמרא אומרת שהגויים לא נקראים "אדם"? הרי רבותינו אומרים בפירוש, שאם גוי יושב ועוסק בתורה בהלכות שנוגעות לגויים, לבני נח, והוא מקיים שבע מצוות בני נח, זוכה בשל כך לשכר גדול כמו כהן גדול! ולומדים זאת רבותינו, ממה שנאמר, "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם", ומסבירים, שמה שנאמר "אשר יעשה אותם האדם", הכוונה אפילו לגויים! אם כן, איך הגמרא כאן אומרת שהגויים לא נקראים אדם?

אלא מתרץ רבינו תם, שיש חילוק. מקום שנאמר "אדם", הכוונה רק לעם ישראל, אבל מקום שנאמר "האדם", שם הכוונה לכל בני האדם, גם לגויים.

לכן אומר התנא, הוי מקבל את כל "האדם" בסבר פנים יפות, לא רק ליהודים צריך להתנהג יפה, במאור פנים, אלא אפילו לגויים, כי גם הם נבראו בצלם אלוקים. כמובן, אין הכוונה לצוררי ישראל, אלא אדם רגיל, בין אם הוא יהודי ובין אם הוא גוי, יש לנהוג בו בסבר פנים יפות.

שבת שלום!

< <ההלכה הקודמת

שאל את הרב