הלכה ליום רביעי כ"ט חשון תשע"ט 7 בנובמבר 2018              

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בתיה בת טאוס ע״ה ובתיה בת גוהר-דבורה ע״ה

רוח ה׳ תניחן בגן עדן הן וכל בנות ישראל השוכבות עימן בכלל הרחמים והסליחות
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

תאריך ההלכה: כ"ט חשון תשע"ט 7 בנובמבר 2018

קטגוריה: שבת


כיצד מקדשים על היין

כשמקדש על היין, צריך לקחת כוס שמחזיקה בתוכה יין כשיעור רביעית הלוג (והיינו שמונים ושישה גרם (מ"ל) כמנין כו"ס). וצריך שהכוס תהיה שטופה מבפנים ומבחוץ, וממלא בתוך הכוס יין כשר לברכה, כלומר "יין שאינו פגום", שהוא יין שלא שתו ממנו קודם לכן (ישר מהבקבוק), אבל אם שתו מיין זה מאותו כלי שהוא נמצא בו, כגון ששתו ישר מן הבקבוק שהיין נמצא בו, יין זה נפגם ואינו ראוי לקידוש.

ואחר כך אוחז את הכוס ביד ימין, ומגביה את הכוס מהשולחן טפח או יותר (ושיעור טפח הוא כשמונה סנטימטר) ולא יסייע עם יד שמאל ליד ימין. ובליל שבת, אומר את נוסח הקידוש כשהוא עומד, ואז ישב וישתה מן היין כשיעור רוב רביעית, דהיינו ארבעים וארבעה גרם יין לפחות. וכל השומעים טועמים מן היין לחיבוב מצוה.

וטעם הדבר שאנו עומדים בשעת הקידוש בליל שבת הוא מפני כבוד השם יתברך שאנו כיוצאים לקראתו. וגם משום שאמירת "ויכולו השמים והארץ" וכו' הרי היא כעדות על מעשה בראשית, ובזמן שהעד מעיד עליו לעמוד.

אולם לדעת הרמ"א, ולמנהג האשכנזים, יש לשבת בזמן הקידוש, ורק כשמתחילים עושים קימה מועטת לכבוד השם יתברך. ואף על פי שבודאי מן הראוי לעמוד בכל זמן הקידוש, וכמנהג הספרדים, מכל מקום כתב "הכל בו" (אחד מן הראשונים אשר לא נודע לנו מי הוא), שיש לשבת בזמן הקידוש, משום שיש כלל בידינו, ש"אין קידוש אלא במקום סעודה", כלומר, אי אפשר לעשות קידוש אם לא באה אחריו סעודה. ולכן ראוי יותר לשבת סמוך לשולחן שעומד לסעוד עליו. (ודין "אין קידוש אלא במקום סעודה" יבואר בעזרת ה' בהלכה הבאה). אולם מרן הבית יוסף דחה את דברי הכל בו בזה, ופסק שיש לעמוד בזמן הקידוש, וכך גם דעת רבינו האר"י שיש לעמוד בזמן הקידוש, וכן מנהג הספרדים.

אין לקדש על יין שאין ברכתו "בורא פרי הגפן". וכבר הזכרנו בהלכות פסח, כי חלק מהיינות הנמכרים בזמנינו אין ברכתם בורא פרי הגפן לדעת מרן השולחן ערוך, משום שהם מעורבים הרבה עם מים וחומרי טעם וריח. והזכרנו גם שאין לסמוך בענין זה על הכשרים שונים, אף על פי שהם מציינים בפירוש שברכת היין בורא פרי הגפן אף לשיטת הבית יוסף. ולכן יש להקפיד לקחת דוקא יין המיוצר ביקב שידוע שמקפיד לייצר יינותיו ממיץ ענבים אמיתי (ברובו, ורק מיעוטו ממים וכדומה) כגון יקבי רמת הגולן, יקבי כרמל, מיץ ענבים "קדם" "גאולה", או כל יקב אחר שבעליו ירא אלוקים באמת וידוע על יינותיו שרובם מיץ ענבים אמיתי.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

נראה שדעת מרן ע"ה 81 גרם רביעית יין, ולא 86 גרם כמו שכתבתם בהלכה המצורפת לשאלה. ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

שיעור רביעית הוא כמו שכתבתם, 81 מ"ל. ולא כמו שכתבנו, וכפי שנהגו רבים, כמנין כו"ס, שהוא שיעור גדול יותר ממה שמחוייבים על פי הדין.

מהפיסקה הראשונה של ההלכה שבנדון, יוצא שאם מישהו מבני ביתי קידש על היין ביום שבת בבקר ושתה מעט מן היין, אז כאשר אני חוזר מבית הכנסת ורוצה לעשות קידוש, עלי לשפוך את היין שנותר בכוס מהקידוש שעשה מי מבני ביתי לפני כן, ולמלא מחדש את הכוס. האם הבנתי נכון? ה' תמוז תשע"ג / 13 ביוני 2013

אם מוזג מחדש יין על גבי היין שנותר בכוס, רשאי לקדש על יין זה. ואינו חייב לשפוך את היין הנותר.

לגבי הצורך שהכוס תהא "שטופה מבפנים ומבחוץ" - האם צריך שתהיה רטובה, או הכוונה שהכוס תהיה נקיה? ה' תמוז תשע"ג / 13 ביוני 2013

הכוונה שתהיה נקייה.

אם אני עושה קידוש ונשאר לי מהיין, האם אני יכול להחזיר לבקבוק ולקדש?
שאלה נוספת - אם קידשתי ונשאר לי יין, האם למחרת, אחרי שכיסיתי את הכוס, אני יכול להוסיף יין ולקדש קידוש על היום? ה' תמוז תשע"ג / 13 ביוני 2013

בשתי השאלות, התשובה חיובית. מותר לשפוך את היין הנותר לבקבוק, וכן מותר להוסיף יין בכוס על מה שנותר.

שאל את הרב