הלכה ליום שני ו' אדר תשע"ו 15 בפברואר 2016              

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

פצועי התאונה שאירעה אמש

ובפרט לרפואת שרה בת דינה בתושח"י

הוקדש על ידי

הלכה יומית

תאריך ההלכה: ו' אדר תשע"ו 15 בפברואר 2016

קטגוריה: תפילה


שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית.

מאמתי מונים ארבע שעות?
בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קריאת שמע הוא בסוף שעה שלישית מהיום. כלומר, שעה אחת קודם סוף זמן תפלת שחרית. והזכרנו כי נחלקו הפוסקים מאמתי לחשב את השלוש שעות, האם יש לחשבן מזמן עלות השחר (שהיא שיטת המגן אברהם), או מזמן זריחת החמה המאוחר יותר (והיא שיטת הגר"א). וכפי שנחלקו בזה לענין קריאת שמע, כמו שכתבנו בהלכה הקודמת, כן נחלקו בזה לענין זמן תפלה. שיש אומרים שמחשבים את השעות מזמן "עלות השחר", ויש חולקים ואומרים שיש לחשב את הזמן מזריחת החמה (שהיא מאוחרת מזמן עלות השחר).

ולהלכה, לענין קריאת שמע, כבר כתבנו שלדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, יש לחשב את הזמנים מעמוד השחר, שהוא זמן קריאת שמע על פי "המגן אברהם" המודפס בלוחות השנה. אולם באמת שמרן רבינו זצ"ל הביא לעומת זאת את דברי הרבה פוסקים שהולכים בדרכו של הרמב"ם, ופסקו שיש לחשב את הזמנים מזמן "זריחת החמה", וכן נראה שסובר רבינו סעדיה גאון (בסידור עמוד יב), שהיה קדמון עוד לפני תקופת הראשונים. ולכן אפילו לענין זמן קריאת שמע שהיא מן התורה, פסק מרן זצ"ל שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת "הגר"א". וכל שכן לגבי סוף זמן תפלה, שזמנה לא נקבע מן התורה, אלא מדרבנן (מדברי חז"ל) בלבד, ובזה יש להקל  ולחשב את הארבע שעות מזמן זריחת החמה (שהוא זמן הנץ החמה המודפס בלוחות השנה).

כיצד מונים ארבע שעות מהיום
וארבע שעות שאמרנו שיש למנות, אינן ארבע שעות רגילות, אלא שעות זמניות. וכיצד מחשבים שעות זמניות? יש לחלק את משך היום, מזריחת השמש ועד שקיעתה לשנים עשר חלקים שוים, וכל חלק הוא שעה אחת. (ולכן בימות הקיץ, שהימים ארוכים, שעה זמנית נמשכת בערך כשעה ועשר דקות, ובימות החורף שהימים קצרים, שעה זמנית מתקצרת יותר).

וכן נוהגים ברוב המקומות, שהמנינים הקבועים לתפלת שחרית הם בתוך ארבע שעות מזמן זריחת החמה. ורק בקצת מקומות שאינם מדקדקים כראוי במצוות, קובעים מנינים לתפלת שחרית בשבתות, אחר ארבע שעות זמניות. (וסוף ארבע שעות בימים אלה בארץ ישראל, הוא בשעה עשר בבוקר, לתפלת העמידה, אחרי שקראו קריאת שמע בזמנה, ובתחילת החורף היה סוף זמן תפלה בערך בשעה תשע ורבע).

ובהלכה הבאה נבאר כיצד יש לנהוג, אם כבר חלפו ארבע שעות מהיום, האם עדיין מותר להתפלל?

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

אישה שנוהגת להתפלל שחרית ומנחה והתפללה ביום אחד תפילת העמידה של שחרית לאחר הזמן, כלומר לאחר השעה 10:00 בבוקר. האם נחשב לה שהתפללה שחרית?

ו' אדר תשע"ו / 15 בפברואר 2016

עד חצות היום, עולה לה התפלה. לכן, אם התפללה בשעה עשר, אינה צריכה להתפלל פעמיים מן הדין.

בקשר להלכה המצורפת, האם בכל זאת יש הבדל בן הגברים לנשים כאשר מדובר בזמנים שבתוך השש שעות כלומר, מאחר והאישה אינה מברכת בשם ומלכות בברכות בקריאת שמע האם בכל זאת צריכה להקפיד על הקריאה בזמנה או שאין זה משנה כי אינה מברכת? ג' אב תשע"א / 3 באוגוסט 2011

שלום רב!
האשה אינה מחוייבית בקריאת שמע, לכן אינה חייבת גם בזמן קריאת שמע. ונכון שתקרא קריאת שמע מתי שמתפללת, בכדי לקבל עול מלכות שמים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

בהלכה הקודמת ששלחתם נאמר שאם עברו 3 שעות מאז תפילת שחרית, כשמתפלל עדיף שיתחיל קודם בקריאת שמע, ואז ימשיך את התפילה כרגיל, כדי לצאת חובת ק"ש של שחרית בזמן שהכי נכון ולצאת מספק.
אז האם צריך להגיד את כל הפרשיות של ק"ש, או פרשה אחת? (כי זה משנה את הסדר אם אומרים את כל הפרשיות, האם מספיקה הפרשה הראשונה?) 
והאם מותר גם להגיד ברכות השחר לאחר שעברו 4 שעות זמניות? כלומר ב11 בבוקר? ג' אב תשע"א / 3 באוגוסט 2011

שלום רב!

כשקוראים קריאת שמע בזמנה, יש לקרותה עם כל שלשת הפרשיות. ועל כל פנים, יש לקראה עם שני הפרשיות הראשונות שהן מן התורה.
ויש לברך ברכות השחר מתי שנזכר שלא בירך, עד שקיעת החמה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב