הלכה ליום ראשון כ"ד סיון תשע"ז 18 ביוני 2017              

תאריך ההלכה: כ"ד סיון תשע"ז 18 ביוני 2017

קטגוריה: ברכות


מתי מותר לדבר לאחר שמברכים?

שאלה: מתי מותר לדבר אחרי שמברכים על מאכל, האם מותר לדבר מייד כשמכניס את המאכל לתוך פיו ומרגיש את טעם המאכל, או שיש להמתין עד שיבלע את המאכל?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף מ.) ובפירוש רש"י שם, מבואר שאסור לדבר בין הברכה על המאכל לבין אכילתו. משום שבכך המברך "הפסיק" בין הברכה לאכילה, ושוב אין הברכה שייכת לאכילה. וכפי שדיברנו כבר מענין זה כמה פעמים.

ולמדנו אם כן, שאם בירך אדם "שהכל נהיה בדברו" על כוס מים. ולפני ששתה, דיבר עם חבירו באיזה ענין, הרי שברכתו היא "ברכה לבטלה", ועליו לחזור ולברך שנית כשיבוא לשתות. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך.

הפסיק בין הברכה לאכילה
יש אופנים שבהם גם אם הפסיק המברך ודיבר בין הברכה לטעימה, אינו חוזר לברך שנית. כי אם הייתה השיחה (דהיינו הדיבור) מ"עניין הברכה" שבירך, אינו חוזר לברך שנית כשבא לאכול. ולדוגמא, אם בירך על הפת, וכאשר בא לטבול את הפת במלח, ראה שאין לפניו מלח, ואמר "הביאו מלח", הרי שבמקרה כזה אינו חוזר ומברך, משום ששיחה "מעניין הברכה" אינה נחשבת להפסק בין הברכה לאכילה. וכמובן שכל זה דווקא בדיעבד, אבל לכתחילה אין להפסיק כלל בין הברכה לאכילה.

הפסיק בין הברכה לבליעה, אבל כבר טעם מן המאכל
דנו הפוסקים, האם מותר לדבר לאחר שטועמים מהמאכל, אבל עדיין לא בלעו ממנו כלום. ולמשל מי שהכניס מעט לחם לפיו, וכבר הרגיש בטעמו של הלחם, אבל לא בלע ממנו כלום, האם מותר לו לדבר או לא? וכן דנו לגבי אדם המכניס סוכריה לתוך פיו, ומרגיש מיד את טעם הסוכריה, אבל עדיין לא בלע ממנה כלום, האם יכול לדבר או שצריך להמתין עד שיבלע קצת מהסוכרייה?

ושורש הספק הוא, האם עיקר הברכה נתקנה על "הנאת החיך מטעם המאכל", או שעיקר הברכה נתקנה על "אכילה ממש", כמו שנאמר בפסוק "ואכלת ושבעת וברכת". ומכיוון שרבים מהפוסקים כתבו שחייב להמתין עד שיבלע, ראוי להחמיר לכתחילה שלא לדבר עד שיבלע מעט מהמאכל. ומכל מקום מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל פסק, שאם דיבר אחר שטעם מהמאכל ועדיין לא בלע ממנו, אינו חוזר לברך שוב על המאכל, כיוון שעיקר הברכה אינה על הבליעה אלא על תחילת האכילה, מיד כשהחיך נהנה מהמאכל.

ולסיכום: אסור לדבר שום דבר לאחר שמברכים ועד שבולעים מעט מהמאכל. ומי שטעה ודיבר בין הברכה לאכילה בענין ששייך לאכילה, וכגון שבירך על פת לחם, ואמר "הביאו מלח", אינו חוזר לברך שנית, ורשאי לאכול מיד. וכן מי שטעה ודיבר לאחר שטעם מהמאכל, אינו חוזר לברך, אף על פי שעדיין לא בלע מהמאכל כלום.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב