הלכה ליום חמישי ח' ניסן תשס"ט 2 באפריל 2009

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לרמין בן פלורה הי"ו

הוקדש על ידי

משפחתו

שאלה: האם נשים מברכות ברכת החמה, או שאינן מברכות ברכה זו, שהרי היא מצות עשה שהזמן גרמא?

תשובה: הנה אמת נכון הדבר שהנשים אינן רשאיות לברך על מצוה שאינן מחוייבות בה, ולכן נשים אינן מברכות בשם ומלכות ברכות קריאת שמע בתפילת שחרית ובתפילת ערבית, שהרי אינן חייבות בקריאת שמע, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא. (מצוה שהיא בקום ועשה, והיא תלויה בזמן, שהרי לא בכל שעות היום אפשר לקרות קריאת שמע). וכן פסק הרמב"ם ומרן הבית יוסף, וכן מנהג בני ספרד ההולכים לאורו של מרן הבית יוסף.

ולפי זה לכאורה נראה שהוא הדין גם כן לגבי ברכת החמה, שהיא מצוה בקום ועשה, וגם היא תלויה בזמן, אחת לעשרים ושמונה שנה, ולכן לכאורה יש לומר שאין הנשים מברכות ברכה זו.

אולם הגאון רבי יהודה מילר ז"ל, כתב שאף לפי שיטת הרמב"ם שאין הנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא, מכל מקום לענין ברכת החמה נראה שגם הנשים צריכות לברך ברכה זו, שאינה אלא ברכת שבח להשם יתברך, ככל ברכות השבח, כגון ברכת הנותן לשכוי בינה ושאר הברכות שבודאי אף הנשים מברכות אותן. (כלומר אין הברכה תלויה בעקרון בזמן, אלא בראיית המראה שמביא לחיוב הברכה), וכתב שאמר כן להגאון החכם צבי, והוא הסכים עמו בזה וכתב לו שעל פי הוראתו ציוה גם הוא לזוגתו הרבנית שתברך ברכת החמה יחד עם כל ישראל. וכן פסק הגאון רבי חיים פלאג'י ועוד רבים מן האחרונים. והגאון רבי שלמה קלוגר הוסיף לבאר, שברכת החמה דומה לברכת שהחיינו שמברכים בכל שנה על פרי המתחדש משנה לשנה, ואף הנשים בודאי מברכות ברכה זו, כי אין ברכה התלויה בזמן ממש, רק שבזמן שנראית החמה באותו המקום שבו היתה בעת בריאתה, אז יש לברך ברכת החמה, אבל מעיקר הברכה אינה תלויה בזמן.

והגאון מהרי"ל דיסקין הוסיף, שבעצם ברכת החמה אינה ברכה מיוחדת דוקא על ראיית החמה, שהרי ברכת עושה מעשה בראשית יש לברך גם על ראיית הים הגדול ועל ראיית הברקים, ואם כן לא שייך שנחשיב אותה למצות עשה שהזמן גרמא. וכן הורה הגאון החזון איש, שגם הנשים תברכנה ברכה זו, שאינה בכלל מצות עשה שהזמן גרמא שהנשים פטורות ממנה.

ואף שיש מרבותינו האחרונים שכתבו שאל להן לנשים לברך ברכה זו, מכל מקום מרן רבינו הגדול שליט"א אחר שדן בזה בספרו באורך, העלה שהצדק עם אלו הפוסקים הסוברים שאף הנשים תברכנה ברכה זו.

ועל כן להלכה, גם הנשים צריכות לברך ברכת החמה, ועליהן להזדרז לקום בשעה הראויה לברכה זו בכדי שתוכלנה לברך יחד עם כל בית ישראל.

דנו הפוסקים אם סומא (עיור) מברך ברכת החמה. ולהלכה סומא אינו מברך ברכת החמה, ונכון שישמע ברכה זו מפי השליח ציבור המברך ויכוין השליח ציבור להוציאו ידי חובה בברכתו, ובזה יצא ידי חובת כל הדעות.

הערה: בהלכה הקודמת נכתב בטעות כי סוף זמן ברכת החמה בארץ ישראל הוא בערך בשעה עשרה לשמונה. כמובן שזו טעות, כי כעת לפי שעון קיץ, סוף זמן ברכת החמה הוא בערך בשעה עשרה לתשע. ואת זה תשלח להוא:

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה