הלכה ליום ראשון י' טבת תש"ע 27 בדצמבר 2009

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחנה בת אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

צלב של נוצרים

שאלה: קבלתי במתנה מחרוזת חדשה שעליה תלוי צלב של נוצרים, השרשרת והצלב עשויים כולם זהב טהור יקר מאד, האם מותר לי למכור את השרשרת ולהנות משוויה או שיש בזה איסור?

תשובה: הנה אמת נכון הדבר שכל חפצי עבודה זרה הם אסורים בהנאה, ולכם אם קיבל אדם איזה חפץ שהוא של עבודה זרה, כגון פסל שמשתחוים אליו במדינת הודו וכדומה, הכל אסור בהנאה, ואסור לאדם מישראל למוכרו ולהנות ממנו.

והנה כי כן הנצרות אף היא נחשבת לעבודה זרה, שהרי הנוצרים מאמינים באדם שהוא אלוה, ואף שמאמינים הם גם בהשם יתברך, מכל מקום הם משתפים עמו אמונה קלוקלת בישו הנוצרי, ועל כן דינם כדין עובדי עבודה זרה.

ומעתה למדנו שכל חפצי הנוצרים השייכים לפולחנם נחשבים לחפצי עבודה זרה, וכולם אסורים בהנאה, ואם אירע שיהודי קיבל במתנה איזה חפץ שהם משתמשים בו לעבודתם, הרי שאסור לו למכור את אותו החפץ ולהנות מדמי מכירתו.

אולם לענין צלב, כתב רבינו התרומת הדשן בשם הראבי"ה, שהצלב שתולים הכמרים על בגדיהם אינו אלא לזכרון, ולכן אין לדון אותו כעבודה זרה ולאוסרו בהנאה. וכן פסק הרמ"א בהגהתו על השלחן ערוך (יורה דעה סימן קמא) בזו הלשון: צורה שמשתחוים לה, דינה כדין צלם של עבודה זרה ואסורה בהנאה. אבל צורת שתי וערב (צלב) שתולין בצוואר לזכרון, אינה נקראת צלם ומותרת בהנאה. עד כאן.

ולפי זה נראה שהמדליה עליה אנו מדברים, אין דינה כדין עבודה זרה, והרי היא מותרת בהנאה.

וכן כתב רבינו הריטב"א, לגבי כלים שחרוטה עליהם צורת צלב, שאין לאסור את השימוש בכלים אלה, שהרי ידוע הדבר שהנוצרים אינם משתחוים ואינם עובדים את צורת הצלב הנחרטת על גבי כלים, כי אינם משתחוים אלא לצורת הצלב שטימא אותה הכומר, אבל בכלים אין לחוש לזה. והוסיף הריטב"א וכתב, כי מטעם זה אנו נוהגים להקל להשתמש במטבעות של כסף שחרוטה עליהם צורת צלב, לפי שהדבר ברור שצורות אלה אינם נעבדות בעבודה זרה, ומותר להנות מהם בלי חשש.

אולם בשו"ת מאורי אור כתב, שמכיון שהדבר ידוע שהנוצרים מנשקים את הצלב התלוי עליהם לעתים מזומנות, הרי דינו כדין עבודה זרה, ודוקא במקום שהדבר ברור שלא עבדוהו הנוצרים היקל הרמ"א להנות מהם.

אולם בנדון שלנו שהמדליה היא חדשה ולא השתמשו בה מעולם, נראה שאין לחוש לזה, ועל כן העיקר להלכה שיש להקל למכור את השרשרת או להתיכה, ולהנות מדמיה, כי אינה אסורה בהנאה.

וכן הורה מרן רבינו הגדול שליט"א, לגבי מדליה שחרוט על גביה צלב, והיא ניתנת כמתנה של כבוד מאת המלך לכבוד ולתפארת, שאין לחוש בה לאיסור עבודה זרה. וציין למעשה שעשה הגאון רבי יעקב מאיר, שישב על כס הראשון לציון לפני כששים שנה, כאשר קיבל מן המלך מדליית זהב בצורת צלב, היה עונדה על חזהו לכבוד ולתפארת בעת שהיה מבקר אצל הנציב העליון מטעם הבריטים. ואף הצטלם עם המדליה הזו. ואין ספק שהסתמך בזה על דברי הפוסקים הנ"ל.

לכן לסיכום: צלב חדש, שנעשה בכדי לתלותו על החזה, מן הסתם אינו שייך לעבודה זרה, ומותר למוכרו ולהנות ממנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב
קניתי סורגים לחלונות הבית ובצד של הסורג יש צורת צלב (פס על פס)
האם נחשב כאיסור וכצלב? תודה רבה י"ב חשון תשפ"ג / 6 בנובמבר 2022

כיון שלא היתה שום כוונה לשם צלב, אין בזה שום איסור, וגם אותם חסידים שהיו מחמירים בזה, זהו במקומותם שהיה מצוי שם ענין זה לשם עבודה זרה, אבל במקומותינו אין לחוש כלל. 

שלום רב,ביתי קיבלה צמיד עם צורה בולטת של שתי וערב שויים בגודל כמו סימן פלוס דומה ברעיון לסמל שוויץ.
האם מותר לענוד את הצמיד? ל' שבט תשפ"ב / 1 בפברואר 2022

מותר לענוד את הצמיד כיון שאין כאן כוונה לעבודה זרה כלל. 

יש לי שטיח כניסה לבית שכתוב בו שמות ערים בעולם וגם העיר טוקיו באנגלת והT נראה כמו צלב האם מותר להשתמש בו? ט"ו תמוז תשפ"א / 25 ביוני 2021

מותר להשתמש בו. תבורך,

האם מותר להסתחר לכתחילה בצלבים של נוצרים? י"ז טבת תשע"ג / 30 בדצמבר 2012

הדבר פשוט שגנאי גדול הוא לכל אשר בשם ישראל יקרא, לעסוק בדברים אלה לשם סחורה, וכל דברינו היו על תכשיט העשוי לנוי לכבוד, אבל לגבי אותם העשויים לעבודה זרה לכבוד יום אידם, וכל שכן צלבים גדולים, וכן תמונות יש"ו ואמו, לא דיברנו כלל. וצלב על גבי תליון זהב, העשוי למזכרת בלבד, אינו אסור בסחורה, והיינו כשבא לידו במתנה וכדומה, והוא חדש, אבל לקנותו ולעשות בו סחורה לא כתבנו להתיר.

במסעותי בהודו (לפני שזכיתי לחזור בתשובה), רכשתי לי תוף המשמש נזירים בודהיסטים בתיקסי התפילה שלהם.
האם אני יכול לתלות את התוף הזה בביתי? האם אני יכול לתת את התוף הזה לחבר במתנה? האם אני יכול למכור את התוף הזה ולהינות מהכסף? י"ב כסלו תשע"ג / 26 בנובמבר 2012

הדבר תלוי, למה משמש התוף, האם הוא מיוחד לעבודה זרה, האם אותם שמכרו אותו, מכרו אותו בכדי שהקונה ישתמש בו לעבודה זרה. ועוד תנאים אחרים. לכן למעשה, אין אנו יכולים להשיב לשאלה זו.

האם מותר ללכת עם תיק\בגד\אולר\וכד' שצורת המותג שעליו היא של צלב, כמו שמשל יושנו סוג של תיקי גב המלאים ממש בצורות צלב ממש?
האם מותר להכניסם לבית המדרש או לבית כנסת?
י"ח אב תש"ע / 29 ביולי 2010

שלום רב!
 
מותר להשתמש בחפצים עם הסמל השויצרי, משום שהסמל של הצלב אינו בא לשם עבודה זרה, אלא סמל בלבד. ומותר להכניס סמל זה לבית המדרש.
 
ואפילו לדברי הגרי"ש אלישיב המחמיר מאד בענין מכירת צלבים, בנדון זה יש להקל. והלא דברים קל וחומר, שאפילו צלב ממש, דעת הרבה פוסקים להקל להשתמש בו, וכפי שביארנו בהלכה המצורפת 
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם מותר למכור אביזרי עבודה זרה לאחר השחתת צורתם, כחומר גלם,
או שנאסר בהנאה עצם החומר (זהב וכד') , ששימש לעשיית אביזר של עבודה זרה בתבנית/צורה כלשהיא , גם לאחר שלא ניכר בו עוד אותה צורה? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

חפצים שהיו שייכים לעבודה זרה, אם יהודי בא וטחן אותם או שבר אותם או התיך אותם, ועשה מהם כלים אחרים, לעולם אסור להשתמש באותם הכלים, כי הם אסורים בהנאה. ואם גוי בא וריסק אותם ועשה מהם כלים אחרים, אז יש מקרים בהם מותר להשתמש בכלים, ויש לעשות שאלת חכם לכל מקרה לגופו.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

ומה עם עניין של   "חוקות הגויים"? 
 הרי זה שייך לגויים, ולא לנו,  ואנחנו יש לנו כלל - לא ללכת אחרי חוקות הגויים. כ"ג טבת תש"ע / 9 בינואר 2010

שלום רב!

חוקות הגויים אינם שייכים בכל דבר. ומכיון שיש טעם במעשיו של הישראל, שיש לו צלב והוא רוצה למכור אותו, אין כאן חשש מצד חוקות הגויים לכל הדעות, כי אין זה חוק בלי טעם שילך אדם למכור צלב. ורק חוק שהוא דבר שאין בו טעם מלבד אמונות הגויים, או דבר הנעשה בשביל פריצות, יש בו איסור משום חוקות הגויים. וכבר הארכנו בזה בכמה הזדמנויות, לדוגמא, בדין הליכה בלי כיפה על הראש, ובדין קישוט בית הכנסת בענפי אילנות בחג השבועות, ובדין המנהג שיש שנהגו שהיולדת אינה באה לחתונה של קרוביה בתוך שלושים יום ללידתה. ועוד. לכן מצד זה אין לחוש בזה.
את ההלכות ניתן למצוא על פי מילות חיפוש בתוך האתר.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה